כניסה

עסקים חברתיים

בשנים האחרונות, בשקט בשקט, מתפתח לו בעולם מגזר חדש- המגזר הרביעי, הזירה של העסקים החברתיים.

 

עסק חברתי הוא עסק שמקדם מטרה חברתית או סביבתית באמצעות פעילות עסקית. מכאן יוצא כי עסק חברתי מכיל בתוכו שתי שורות רווח. שורות רווח חברתית ושורת רווח עסקית. ניתן לומר כי העסקים החברתיים הם בעצם תוצר המשלב את המגזר העסקי ועולם העמותות והמלכ"רים. לצד העשייה החברתית והתרומה המובהקת של העסקים החברתיים לחברה, מאופיינים אותם העסקים במודל רווח פנימי, המאפשר להם להמשיך לפעול ולהתקדם ללא תלות בתרומות ובפילנתרופיה. דרך פעולה זו מגדילה את הפעילות הכלכלית המדינית, מאפשרת את קיימות הארגון, ובכך מצליחה להשיג שינוי ארוך טווח בקרב אוכלוסיות שונות.

 

בעוד שבמגזר העסקי הצלחה נמדדת ברווח שמופק לבעלי המניות, הצלחת העסקים החברתיים נמדדת גם ובעיקר בהשפעה החיובית ובשינוי החברתי שנגרם בעקבות הפעילות של העסק, שזה למעשה התמורות החיוביות שקרו בקרב אוכלוסיית היעד של אותו עסק.

 

גם בעסקים החברתיים בודקים בסוף כל חודש את רווחיות המיזם, אך הבדיקה העיקרית נעשית במדידת הרווח החברתי. כמה טוב עשינו? האם הצלחנו להשפיע על הקהילה והסביבה? האם אנו מקדמים את המטרה שלשמה הוקם העסק?

 

על מנת למדוד את הצלחת העסקים, נדרשת יותר מבדיקת רווחיות ועם השנים פותחו שיטות למדידת האימפקט החברתי. מדידת הפעילות הכרחית על מנת להבין האם העסק אכן מצליח להשיג את המטרות לשמן הוא קם. שיטת הפילנתרופיה וההשקעות החברתיות עברה מתיחת פנים בשנים האחרונות, ולצד כל גיוס הון תשאל השאלה "איך תימדד ההצלחה?". יש דרישה לראות עד כמה הכסף שגויס מצליח להשפיע על הקהילה והסביבה. רצוי להשקיע מחשבה רבה ומשאבים לפיתוח כלי מדידה והערכה מדויקים לפעילות החברתית של העסק.

 

אבי העסקים החברתיים, ד"ר מוחמד יונס, הקים בשנת 1983 את בנק גרמין, אשר זיכה אותו בפרס נובל לשלום. בנק גרמין הוא בנק שמעניק הלוואות קטנות (מיקרו אשראי) לאנשים שלא יכולים לקבל הלוואות ממקורות שונים. הלוואות אלו אפשרו לעסקים זעירים לפתח את עסקיהם, ובכך לסייע להם לצאת ממעגל העוני. במקום לקבע את העניים במעמדם, יונס ראה את הפוטנציאל החברתי- בעזרת הלוואה קטנה יוכלו האנשים להגיע לעצמאות כלכלית.

 

עם השנים, הפך בנק גרמין הפך לאחד העסקים החברתיים הגדולים בעולם.

 

בשנת 2006 העניק הבנק הלוואות לכ- 2.4 מיליון איש, בכ- 37,000 כפרים והעסיק לשם כך כ-12,500 עובדים ב-1,084 סניפים ברחבי בנגלדש. שיעור החזרי ההלוואות גבוה מבנקים "רגילים", כאשר 98% מההלוואות מוחזרות.

בספרו Creating a World without Poverty - Social Business and the Future of Capitalism, מגדיר יונס מהו עסק חברתי:

    1. המטרה לשמה העסק קם היא מטרה חברתית.
    2. העסק צריך לפעול בדרכים קונבנציונליות ליצירת יציבות כלכלית.
    3. במידה וקיימת השקעה, המשקיעים יקבלו את סכום ההלוואה במלואו, ולא יחולק דיווידנד.
    4. רווחי החברה חוזרים בחזרה לעסק להשקעה ושיפור.
    5. לעסק מודעות סביבתית.
    6. העובדים יזכו לתנאי עבודה טובים ויזכו לשכר הרווח בשוק.
    7. יש לפעול בשמחה ובאהבה.

 

המגזר הרביעי בארץ תופס תאוצה ומקבל במה וחשיפה מכמה כיוונים במקביל. ההחברה האזרחית, שפועלת בפער שבין השלטון לאזרחים, מתחזקת ופועלת לטובת תועלות חברתיות וציבוריות. ישנה התקדמות בנושא חקיקת העסקים החברתיים. קיימות קרנות להשקעות חברתיות, נפתחים HUBים וחממות חברתיות למען קידום הפעילות והעשייה החברתית.

 

החממה ליזמות במכללה האקדמית, היא אופציה אחת לעשייה חברתית. בכל עיר ולכל אוכלוסייה יש אפשרויות והזדמנויות למעורבות ושינוי. שינוי אמיתי מתחיל אצל כל אחד מאיתנו. היום אפשר לא רק לחלום, אלא גם לעשות.

 

המגזר הרביעי? היום זו כבר לא בושה לעשות טוב ולהרוויח כסף.

מתעניינים באקדמית?

הזינו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
  • מאשר/ת קבלת דיוורים לדואר אלקטרוני

לשיחה עם נציג

ליצירת קשר וקבלת מידע נוסף

לילך בניה
מרכזת החממה ליזמות חברתית עסקית
lilachb@mta.ac.il 03-6803321

סטודנט באקדמית?

להגשת מועמדות


לחצו כאן