כניסה

הטופוגרפיה של ההתערבויות הטיפוליות

המחקר על יחסי הגומלין בין השפעתן של מיומנויות טיפוליות ספציפיות ("הטכניקה הפעילה") לבין  השפעת משתני הקשר הטיפולי ("הגורמים הלא-ספציפיים") על תוצאות הטיפול מהווה את אחד מנושאי הליבה בהם עוסקים מחקרי תהליך בפסיכותרפיה. לאחר מגמה בולטת בעשורים האחרונים להתמקד בחקר ה"גורמים הלא-ספציפיים", שנמצאו כמנבאים מובילים של הצלחת הטיפול, עולה כיום צורך להעמיק את המחקר על יעילות השימוש במיומנויות שונות ועל האופן בו משתני אישיות של המטופל, מאפיינים תרבותיים, מאפייני המצוקה וגורמים נוספים ממתנים את מערך הקשרים שבין המיומנויות הטיפוליות לבין תוצאות הטיפול.

 

צוות המחקר של המכון בוחן את ההשפעה של תמהיל המיומנויות של המטפל בשלבי  הטיפול השונים על הצלחת הפגישה הטיפולית והטיפול בכללו, תוך בחינת השערה כי איזון בין מיומנויות תומכות לבין מיומנויות מעמתות יתרום להצלחת הטיפול, במיוחד בשלב הליבה של הטיפול.

 

צוות המחקר עוסק בסיווג פגישות טיפוליות באמצעות מערכת ה-Helping Skills System אשר פותחה ע"י Clara Hill –מערכת לסיווג מיומנויות המטפל בפסיכותרפיה, המסווגת באופן בלעדי וכוללני כל מיומנות של המטפל לאחת מבין 12 קטגוריות. כיום תחת המטריה של פרויקט מרכזי זה ישנם מספר פרויקטים מחקריים במסגרתם אנו עוסקים בתמלול, סיווג וניתוח של: 

  1. פגישות 3,7,10 במאגר המחקר כמייצגות את השלב הראשון, שלב ביניים ושלב הסיום של הטיפול. 

  2. טיפולים מלאים בעלי תוצאה מוצלחת ולא מוצלחת (Good/Poor outcome)

  3. פגישות 1 

  4. פגישות 12

בסיס הנתונים: 

המחקר מתבצע על מאגר נתונים קיים שהוקם כחלק ממחקר הדוקטורט "החשיפה העצמית של המטפל: השפעות על תוצאות הטיפול ותפיסת המטפל" (שרון זיו-ביימן, 2010). המאגר קיים כולל 86 טיפולים מוקלטים בני 12 מפגשים (סה"כ 1032 פגישות מוקלטות) שנערכו ע"י 21 מטפלות ומטפלים שונים ועל נתונים שהתקבלו משימוש במגוון כלי אשר הועברו למטופלים ולמטפלים לפני, במהלך ובסיום הטיפול.  


המטפלים שלקחו חלק במחקר הוקצו באופן רנדומלי לאחת מבין ארבע קבוצות מחקר:

(א) קבוצה שעברה את הסדנה, והתבקשה להרבות בשימוש בחשיפה עצמית בעיקר מיידית (חשיפת רגשותיו של המטפל כלפי המטופל, הטיפול או הקשר הטיפולי); (ב) קבוצה שעברה את הסדנה, והתבקשה להרבות בשימוש בחשיפה עצמית בעיקר לא מיידית (חשיפה של מידע אישי ועובדתי, הנוגע לחייו של המטפל מחוץ לטיפול): (ג) קבוצה שעברה סדנת הכשרה קצרה, והתבקשה להימנע משימוש בחשיפה עצמית; (ד) קבוצה שלא עברה סדנה, והתבקשה להימנע משימוש בחשיפה עצמית.


ההכשרה שניתנה למטפלים בשלושת הקבוצות הראשונות הייתה סדנה בת שמונה שעות, שהתבססה על עקרונות המשותפים לטיפולים קצרי-מועד (Marmar, 1990; Reich & Neenan, 1986) וכן על מודל שלושת השלבים האינטגרטיבי של Hill (2009). במהלך הסדנה, נתבקשו המטפלים ליישם את עקרונות היסוד של הטיפול קצר-המועד, לעבוד על חקירה, תובנה ופעולה ולעשות שימוש במיומנויות הטיפוליות המפורטות במודל של Hill.


טרם תחילת הטיפול מילא כל מטופל את השאלונים הבאים: שאלון רקע מטופל, שאלון אמפטיה כתכונה (IRI), שאלון סגנונות התמודדות (Brief Cope), שאלון התקשרות (ECR) ושאלון סימפטומטולוגיה (BSI). בנוסף, בתחילת כל פגישה טיפולית מילא כל מטופל ומטפל את שאלון תוצאות הטיפול (Outcome Questionnaire – OQ-45) להערכת השיפור הטיפולי מאז הפגישה הקודמת. בסיום כל פגישה מילאו המטופלים והמטפלים את שאלון הערכת המפגש הטיפולי (SEQ: Session Evaluation Questionnaire, Form 4) ואת שאלון הנעזרות (Helpfulness) – המידה בה הפגישה הנוכחית נתפסה כמסייעת. בסיום הטיפול מילאו המטופלים והמטפלים את מדד הנעזרות (Helpfulness) בהתייחס לטיפול כולו ואת שאלון סיכום הטיפול להערכת המטפל והטיפול (מידת המקצועיות של המטפל ומידת הנעימות, מידת המצוקה הנוכחית והערכת רמת המצוקה טרם הטיפול). בנוסף, מילאו המטופלים שוב את שאלון הסימפטומטולוגיה (BSI), כדי שניתן יהיה לבדוק את מידת ההשתנות הסימפטומטית בעקבות הטיפול.