כניסה

מחקר בתחום

מחקרים במבוגרים

חמלה עצמית נמצאה כמקטינה תסמינים של פסיכופתולוגיות כגון דיכאון ודיסתימיה  על ידי צמצום הביקורת העצמית (Gilbert et al, 2006   ) ומיתון הרומינציות האופייניות לדיכאון (Kelly., Zuroff, Shapira. 2009). מחקרים בחרדה הראו כי חמלה עצמית מהווה  גורם מתווך לוויסות רגשי (Allen & Leary. 2010), דבר המתבטא גם בשינויים של מדדים גופניים שונים ביניהם אוקסיטוצין ונוירופפטידיים שונים (Arch,  Brown, , Dean, , Landy,  Brown, & Laudenslager, 2014: Breines,  McInnis, , Kuras,  Thoma,  Gianferante,., Hanlin & Rohleder, 2015 : Rockliff, Karl, McEwan, , Gilbert, , Matos, , Gilbert, 2011). בנוסף, נמצא כי בPTSD תרגול חמלה עצמית מגביר את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ( Beaumont, Galpin, & Jenkins. 2012 Kearney,  Malte,  McManus, Martinez, Felleman, & Simpson, 2013). בתחום ההפרעות הפסיכוטיות נמצאה יעילות לטיפול מבוסס חמלה עצמית (Braehler, Gumley, Harper, Wallace,  Norrie, & Gilbert, 2013  ( הן לאנשים עם הלוסינציות אודיטוריות (Mayhew & Gilbert P. 2008) והן לסובלים מסכיזופרניה (Eicher, Davis, & Lysaker. 2013).


בפתולוגיות בהן ההפרעה מערבת את המערך הכולל של האישיות, חמלה עצמית סייעה בהתמודדות עם סגנון החשיבה הפתולוגי, קשיים בוויסות רגשי ובינאישי. ממצאים של מחקרים בתחום הפרעות האישיות הראו כי הגברת היכולת לחמלה עצמית סייעה בשיפור תוצאות הטיפול בהפרעת אישיות גבולית (Krawitz, 2012). בתהליך של צמצום הנטייה לביקורת עצמית ובושה קטנה שכיחות הפגיעה העצמית (Van Vliet, & Kalnins, 2011). כמו כן, נמצא כי חמלה עצמית מעצימה יכולת לתת אמון בתוך קשר (Salazar, 2015) , מגבירה אמפתיה (Welp, & Brown, 2014) ותורמת לפתרון קונפליקטים המתעוררים בקשרים בינאישיים (Yarnell, Neff, 2013). בעקבות זאת, נצפה שיפור בחרדה ,האופיינית להפרעות אישיות, המתעוררת ביחסים בינאישיים (Werner, Jazaieri, Goldin, Ziv, Heimberg, Gross, 2012) ואף שיפור באיכות החיים בתוך קשרים זוגיים (Neff, Beretvas,2013) . חמלה עצמית נמצאה יעילה גם בפתולוגיות בהן המרכיב המרכזי מערב יכולת וויסות דחפים ; סיוע בגמילה מאלכוהול (Brooks, Kay-Lambkin, Bowman,. & Childs. 2012) ובמיתון בולמוסי אכילה)  Webb, & Forman, 2013: Adams &Leary, 2007 ).  זאת בשל מרכיב הקשיבות המפתח את יכולת ההתבוננות בחוויית הרעב והשובע מבלי לספק אותה Mantzios & Wilson, 2014)) לצד מרכיב הנדיבות העצמית המעלה את הערך העצמי הנמוך ( Ferreira, Pinto-Gouveia, & Duarte, 2013). בהיותה משאב חיובי תכונה זו מסייעת בעת התמודדות עם בהתמודדות עם כאב, מחלות כרוניות (Sirois, Molnar, & Hirsch. 2015) ואף מחלות מסכנות חיים כגון סרטן ( Brion, Leary & Drabkin. 2014, Przezdziecki, et al.2012).


בתחומים חוץ-קליניים מהווה חמלה עצמית גורם חוסן מפני שחיקה כללית בעבודה (Barnard Curry 2012,) בקרב אחיות (Gustin, & Wagner 2012 ), בקרב רופאי ילדים (Olson, Kemper, & Mahan, 2015) ובקרב סטודנטים באוניברסיטה Woo Kyeong.2013)). זאת על ידי העצמת יכולת להתמודד עם אתגרים אקדמיים (Dong, Zhou, & Yu,. 2011), תעסוקתיים (Shepherd, & Cardon,. 2009) והקטנת הנטייה לדחיינות (Williams,  Stark, & Foster. 2008).

בשל יתרונותיה הרבים של החמלה העצמית עוררה סקרנות לגבי ההישנות התכונה בקרב אוכלוסיות ותרבויות שונות. במחקר שנערך באירן נמצא מתאם גבוה בין מידת הדתיות והאמונה לחמלה עצמית (Ghorbani,  Watson, Chen & Norballa. 2012). כמו כן, נמצאו הבדלים ברמת החמלה העצמית בקרב מבוגרים מתאילנד לעומת ארצות הברית וטאיוואן. ההבדלים יוחסו להבדלים תרבותיים מעבר לחלוקה ל"מזרח-מערב" (Neff,  (Pisitsungkagarn, & Hseih. 2008. כמו כן, נמצאה רמה גבוהה יותר של חמלה עצמית בקרב גברים לעומת נשים. ממצא זה יוחס לערך עצמי גבוה יותר בקרב גברים ולנטייתם לפחות קונפורמיות (Reilly, Rochlen & Awad. 2013).


מחקרים בילדים

מעט מחקרים נערכו בתחום החמלה העצמית בילדים ונוער. בגיל ההתבגרות, משימתו העיקרית של הפרט הינה לגבש את זהותו (Erikson, 1968). בתקופה זו, לעיתים קרובות הפרט מתמודד עם קשיים רגשיים הנובעים מדאגה להערכתו העצמית. לחץ רב מופעל על מתבגרים מכיוונים שונים: הישגים השכלתיים, הצורך להרגיש מקובל חברתית, דימוי גוף, אטרקטיביות מינית ועוד (Steinberg, 1999). בנוסף, במהלך גיל ההתבגרות פעמים מתעוררת תחושה של בדידות בחוויה מול העולם ובעקבות כך גוברת הביקורת העצמית ותחושת הבדידות (Bulth& Blanton, 2014). התמקדותה של הפסיכולוגיה המערבית בפיתוח הערכה עצמית (self esteem) כתגובה לערך העצמי הירוד העלול להתעורר בתקופת ההתבגרות, יכולה להניב דווקא תוצאות שליליות משום התבססותה על ההשוואה לאחר. לאור זאת, הצורך בהשגת הערכה עצמית גבוהה עשוי להוביל להתנהגויות בעיתיות: כולל בריונות, תוקפנות ונרקיסיזם (Baumeister, Bushman & Campbell, 2000). בניגוד להערכה עצמית, חמלה עצמית אינה תלויה בהשוואה לאחר ולכן הינה פחות פגיעה לתנודות. כלומר, חמלה עצמית מקדמת את תחושת הערך העצמי דרך יציבות פנימית, ללא תנאים וללא צורך בהשוואה (Neff, 2003a) ולכן מונעת תופעות שליליות אלה. על ידי מיתון ירידה בערך העצמי בקרב מתבגרים Pisitsungkagarn,. et. Al. 2013)) הלה מהווה גורם חוסן כללי בגיל ההתבגרות המשפר את יציבות הזהות והדימוי העצמי 2011)  et. Al. Tannaka). בכך מהווה גורם חוסן מפני פתולוגיות הקשורות לדימוי ולערך העצמי ( Marshall, Parker, , Ciarrochi, Sahdra, Jackson,  & Heaven, 2015)), ומונעת קשיים בהסתגלות גם בקרב קורבנות בילדות. ( Játiva & Cerezo, 2014) .

לאור הבנות אלו החל המחקר בחמלה עצמית בקרב ילדים  להתפתח בשנים האחרונות. הממצאים מלמדים שחמלה עצמית מהווה גורם חוסן מפני פסיכופתולוגיה. מחקרים בתחום החרדה והדיכאון מראים קשר בין חמלה עצמית לירידה בחרדה ( Bluth & Blanton,. 2012) בדיכאון ובתוקפנות בקרב מתבגרים בגילאי 12-16 (Edwards, Adams, Waldo, Hadfield & Biegel. 2014).

בתחום הPTSD חמלה עצמית נמצאה כמשפרת הסתגלות פסיכולוגית לאחר חוויה טראומטית (Játiva & (Cerezo. 2014, מקטינה תסמינים פוסט טראומטיים ומצמצמת התפתחות הפרעת פניקה (Zeller et al 2014).


מחקרים קליניים

מחקרים בתחום התערבויות טיפוליות לפיתוח חמלה עצמית אינם רבים. הניסיונות הראשונים שנעשו היו קצרים ולא התייחסו למלוא מורכבות התכונה. יחד עם זאת, התערבות בת 3 שבועות אשר במהלכה תרגלו מדיטציה של חמלה עצמית הראתה שיפור בשביעות רצון מדימוי הגוף אצל נשים בשנות ה 30 Albertson, Neff, &) Dill- Shackleford. 2014)). תוכנית נוספת בת 3 שבועות הראתה עליה במדדים של אופטימיזם וקשיבות ( Smeets, Neff, Alberts & Peters. 2014). (Shapira,& Mongrain. 2010). בנוסף, התערבות קבוצתית בת 3 שבועות בקרב סטודנטים הגבירה חוסן פסיכולוגי בתחום האקדמי ואיכות חיים. (Mantzios & Wilson. (2014 כמו גם, התערבות של חמלה עצמית בקרב חיילים סייעה בתוכנית שנועדה לעזור בהורדה במשקל. תוכנית ארוכה יותר שארכה 6 שבועות ונערכה במסגרת קבוצתית הראתה עליה בחמלה העצמית וירידה במתח בקרב סטודנטים ( (Newsome, Waldo & Gruszka. 2012. התוכנית המרכזית שנבדקה מחקרית עד היום הינה תוכנית בת 8 שבועות (Mindful Self Compassion program MSC) הנועדה לפתח חמלה עצמית וקשיבות העלתה מדדים של חמלה עצמית ואיכות חיים בקרב אוכלוסיית מבוגרים Neff & Germer.2013) ). תוכנית זו בדקה במחקר חלוץ אוכלוסייה של נשים וגברים בני 50 והראתה שינויים במדדים של חמלה עצמית ובמדדים חיוביים דוגמת איכות חיים. בקרב ילדים ונוער נסיונות ההתערבויות הטיפוליות מועטות הרבה יותר. נערך מחקר פיילוט המנסה לפתח תוכנית קבוצתית לפיתוח חמלה עצמית בקרב מתבגרים על בסיס התוכנית של ה MSC (Bluth & Blanton. 2012).


מחקרים במסגרת היחידה:


אנדרס קוניצ'זקי-עבודת דוקטוראט: מבט התפתחותי על חמלה עצמית כגורם חוסן מפני מצוקה נפשית ובניית פרוטוקול קבוצתי לפיתוח חמלה עצמית בקרב מבוגרים ומתבגרים.

 

יעל פז-עבודת גמר לתואר מוסמך- לפגוש את העצמי בחמלה: התפקיד המתווך של בהירות מושג העצמי בקשר בין חמלה עצמית למצוקה נפשית.

תומר הרן-הקשר בין חמלה עצמית לתקווה בקרב מבוגרים.


שירה אייל -  סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית במכללה האקדמית של תל אביב יפו. חוקרת את הקשר בין חמלה עצמית לתקווה בקרב מתבגרים.

עידן רווה -  סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית במכללה האקדמית של תל אביב יפו. חוקר חמלה עצמית בקרב חולים כרוניים.

רומי אורן -  סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית במכללה האקדמית של תל אביב יפו. חוקרת חמלה עצמית בקרב נערות עם הפרעות אכילה.