כניסה

כיצד משבר הקורונה החריף את המגמות הלאומניות בעולם

|

דיקן בית הספר לממשל וחברה, פרופ' אסף מידני, פרסם בעיתונות בעברית ובאנגלית מאמר המסביר כיצד משבר הקורונה החריף את המגמות הלאומניות בעולם ומה הסכנה שצומחת לישראל מכך


חגיגות ה-72 להקמתה של מדינת ישראל פוגשות את ישראל ויהדות ארה"ב בצומת של משברים עולמיים ומקומיים. ניתוח המשברים ותוצאותיהם שלהלן, מוביל לאימוץ של דרך יחידה המוכרת כל כך בהיסטוריה של העם היהודי והיא - להתאחד סביב התמיכה בעם היהודי ובמדינתו היחידה בישראל.


משבר הקורונה העולמי חשף עד כמה בני האדם שווים בפני הטבע, אך בה בעת החריף את גל הלאומיות שפשט בעשור האחרון בעולם. תוצאות משבר הקורונה, הכלכליות והחברתיות, הצפויות בעתיד הקרוב, רק יחריפו את כשלי הלאומיות ובעיקר אנו צפויים לגל של אנטישמיות עולה. המתח בין אוניברסליזם וזכויות אדם, בעיקר זכויות המיעוט, נמצא בחזית המאבק בעולם, למול לאומיות מסתגרת שלעיתים מפרה זכויות אלה. תרבות הפייק ניוז שהפכה דרך ביטוי שגורה ולגיטימית משמשת כסות והסוואה המשמרת זאת. לצערי, במאבק זה, האוניברסליזם נחל תבוסה. לכך השלכות ודאיות על גורל העם היהודי וגורלה של ישראל. במקום בו אוניברסליזם וזכויות מיעוט מובסים על ידי לאומיות רדיקלית דווקא כעת זו העת לתמוך במדינת ישראל.


משבר הקורונה מתרחש על רקע של בחירות בארה"ב ובישראל. בעיקר בישראל, המשבר הפוליטי מלמד כי שיטת המשטר לא הולמת את השינויים הערכיים שבחברה הישראלית. לצד המתח הקיים בין דת ומדינה, ערבים ויהודים, מזרחים ואשכנזים, המצב הביטחוני בגזרות הצפון (סוריה ולבנון) והדרום (עזה) נפיץ והוא מתעצם על רקע המשבר הגיאופוליטי במזרח התיכון. על אלה, החברה בישראל נאבקת להכיר בטוהר המידות בשלטון, על רקע כתבי האישום של ראש הממשלה נתניהו. הפירוק של מפלגת כחול לבן והחבירה של בני גנץ מנהיגה לליכוד ונתניהו גרמה לפרץ של תסכול עז והחרפת המסרים בחברה הישראלית. מדובר בניצחון הלאומיות בישראל, כאשר ערך הביטחון מוביל בהפרש ניכר על ערך טוהר המידות.


המאבק לקיום טוהר המידות קידם אל מרכז הבמה את מערכת המשפט: הפרקליטות ובית המשפט העליון כאחד. קריאות להגביל את מערכת המשפט עולות לסדר היום ומאיימות לפגוע באיזון הדמוקרטי העדין שאפיין את ישראל כמדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. צווים ותקנות לשעת חירום שהוצאו כדי להתמודד עם משבר הקורונה רק חיזקו קו מחשבה זה.


בארה"ב המצב שונה. השיטה הפדראלית מעניקה סמכויות מסוימות לנשיא טראמפ ומותירה אחרות משמעותיות למושלי המדינות. אבל אין ספק שגל הלאומיות והמסרים של טראמפ מזכירים את השיח הפוליטי בישראל. ההשוואה בין שני מנהיגי המדינות, טראמפ ונתניהו, מתבקשת. המעניין הוא כי בעוד ההתמודדות עם משבר הקורונה בישראל מבטאת את אימוץ המדיניות של הפקיד על ידי הפוליטיקאי, קרי עמידה של נתניהו אחר החלטות משרד הבריאות, דווקא בארה"ב נדמה כי הפוליטיקאי טראמפ בוחר להתנהל בצורה שאולי הצליחה לו בעבר,  אבל כעת זורעת אי ודאות לגבי יכולתה של ארה"ב להתמודד עם משבר הקורונה. התוצאה היא תמיכה ציבורית במועמד המפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן, שפרדוקסלית שותק.

הבחירות בארה"ב יסתיימו בסוף השנה הנוכחית. בישראל לא ברור אם פניה לבחירות רביעיות. מה שברור הוא כי משברים לאומיים גלובליים וחברתיים כלכליים המתרגשים בעולם צפויים לפגוע בישראל ובעם היהודי.


משבר הקורונה מהווה פסק זמן לחשיבה מחודשת, נושאת פני עתיד, באשר לשינויים המתבקשים בישראל, יציבותה ובקשר שלה עם יהדות ארה"ב. אבל בינתיים מן הראוי לכבוש יצרים ולהתלכד.

אסף מידני חתוך.PNG

לקריאת הכתבה שפורסמה בJPOST:

https://www.jpost.com/opinion/the-coronavirus-marks-an-opportune-time-to-support-israel-628273