כניסה

מהאקדמית למיון בתל־השומר: הכירו את סטודנטית החודש שני משלזון

|

מחלקות הסיעוד בארץ זוכות השנה לחיזוק מהסטודנטים המתחילים לעבוד במחלקות השונות עוד לפני סיום התואר הראשון בסיעוד. שני משלזון, סטודנטית המסיימת בעוד חודשיים את התואר בבית הספר למדעי הסיעוד של האקדמית תל־אביב-יפו, ספרה לנו על המקצוע הנדרש, המשלב תחושה של שליחות!


משבר הקורונה עודד סטודנטים רבים לצאת ולתרום מזמנם עוד במהלך הלימודים לתואר, ולרכוש ניסיון במחלקות השונות בבתי החולים בתפקידי אחיות וכעזרה לצוות הרפואי. שני משלזון (מתגוררת בקריית אונו, בת 28), סיפרה לנו על החשיבות של מערך המטפלים בבית החולים, כפי שהתנסתה מעבודתה בתקופה זו בחדר המיון בבית החולים תל־השומר.


ספרי לנו קצת על חיי היום יום במחלקה

"אני עוד לא אחות, לכן צורת העבודה שלי מול המטופלים שונה מצורת העבודה של האחיות. אני מתחילה בבדיקת סימנים חיוניים בהגעת המטופל למחלקה ובמידת הצורך מבצעת פעולות נוספות כמו אק"ג, חבישות ופרוצדורות נוספות. כיום, האתגר הגדול הוא העומס במערכת הבריאות".

משלזון מוסיפה: "במיון יש רצף של מטופלים. לא משנה באיזה שעות. אני עובדת משמרות ערב ומשמרות לילה. התקן נקרא 'סטודנט בדיווח'. אנו משמשים כמתווך בין הגורמים השונים במערכת, שואלים את הרופאים שאלות שהמטופל מעוניין לדעת, עוזרים בפרוצדורות, למעשה אנו צינור להעברת מידע בין מטופלים לבין שאר הצוות".


אילו אתגרים ואינטראקציות יש במהלך העבודה?

"יש לנו אינטראקציה עם המזכירות של המיון, עם האחים והאחיות והעברת מידע. סטודנט בדיווח מקל על העבודה של האחים והאחיות. למשל, אם יש הוראה במחשב שאני יכולה לבצע, אדאג לעשות אותה גם אם זה רק בהכנת ציוד לפעולה הנדרשת".

על האתגרים היא מספרת: "הקשיים העיקריים קשורים פעמים רבות לאי-הבנות של המטופל אודות התהליך אותו הוא עובר במיון. בשלב הזה עלולות לעלות טענות שונות כנגד הצוות, ובכללו האנשים שהמטופל נפגש עמם במהלך השהות במיון. בסופו של דבר, אני נדרשת לדעת לעמוד מול טענות אלה ולהציג את המתרחש בצורה נכונה הן למטופל והן לצוות סביבי".


אילו המלצות היית נותנת לסטודנטים חדשים בסיעוד בתחילת הדרך?

"מדובר בתואר מרגש ומאתגר. חשוב 'לקחת בקלות' גם את הקורסים המורכבים יותר, בסוף זה עובר. בשנים הראשונות לומדים בעיקר את המידע התאורטי, אך מהשנה השלישית הלימוד המעשי מסייע מאד להבין את המקצוע ומה נדרש מאתנו בחיי היומיום. אני ממליצה בחום לעבוד במחלקות במהלך התואר בעיקר כי זה מסייע להטמעת החומר התאורטי ובנוסך, עוזר ביצירת קשרים ופותח דלתות לעתיד". 


20200724_003847.jpg


מאתגר מאד להתחיל לעבוד דווקא עכשיו, נכון?

"לא בדיוק. אני רואה את העבודה בבתי החולים בתקופה הזו כחלק בלתי נפרד מהעבודה שתהיה לי בעשורים הקרובים. אם חושבים על כך, אין הבדל בין וירוס הקורונה לבין חיידק אחר שניתן להדבק בו בבתי החולים. כרגע ההתעסקות שלי בעבודה יותר בפן התקשורתי עם המטופלים ופחות הרפואי, אך בעיני זה בדיוק אותו הדבר. זקוקים לנו כרגע במוסדות הרפואיים יותר מבכל זמן אחר."

 

 

מה החשיבות של האחיות בתוך המערך הרפואי?

"אני חושבת שבסופו של דבר, המערכת כולה היא חשובה, מסבירה משלזון: "אין אף אדם בצוות שיכול לפעול עצמאית, בלי הצד השני. העבודה היא כמו פאזל כך גם הרופא המלומד ביותר, יתפקד טוב יותר באמצעות כוח העזר שלצידו. לכן, אנו יוצרים צוות, שעובד יחד כדי להציל חיים ולהקל על הכאב".

 

מתי קבלת את ההחלטה להתחיל ללמוד סיעוד?

 

"עבורי זה היה יעוד כבר מגיל צעיר, אני מילדי מד"א. ההחלטה הסופית התקבלה כתוצאה מאירוע לא חיובי במפגש עם מערכת הבריאות. סיפור משפחתי של רשלנות רפואית. שם החלטתי שאני רוצה להיות חלק מהמערכת הזו. הרצון להיות אחות בסופו של דבר נבע מההבנה של היכולת להשפיע ולשנות. מבחינתי זה מתחיל בקטן במפגש עם מטופלים, בתקווה להגיע לדברים משמעותיים יותר בעתיד. אני בין היתר מכוונת להיות מתאמת השתלות, או לשמש בתפקידים ניהוליים אחרים במערכת הבריאות. ושוקלת להמשיך לתואר שני בבריאות הציבור".

 

אנו נמצאים בעיצומו של משבר הקורונה. מהו הלך הרוח כיום, כיצד רואים את החזרה לשגרה בבתי החולים?

 

"אני שומעת דעות לכאן ולכאן. אני לא חושבת שאני במקום להביע דעה כללית. בשורה התחתונה הכל מתחיל ונגמר בהתנהגות שלנו כחברה. אם נצא מהבית בלי מסכה וניפגש עם כמות אנשים מעל המותר, הווירוס ישאר כאן לתקופה ארוכה יותר. כל אחד יכול לעשות שינוי באמצעות ההתנהגות שלו.

 

היום בבתי החולים יש בדיקות לסגל?

 

"אצלנו יש כמות בדיקות גבוהה לסגל, אין אדם שרוצה להיבדק ולא יכול. קיימות בדיקות מהירות בתוך ארבע עד שש שעות, וכן בדיקות של 24 שעות. באוכלוסייה אנו רואים כי אחוז החיוביים או הנשאים הוא מאד גבוה, אך רובם בלי סימפטומים."

 

איך התחושה של העבודה במקצוע?

"בסוף היום יש הרבה מאד סיפוק, תחושה של שליחות. אך אני חייבת להודות, היא מגלה לנו, שלא הגעתי לסיעוד רק מהסיבה הזו. בסופו של יום, כסטודנטים, אנו חושבים על העתיד. אנו שואלים את עצמנו: באמצעות איזה עיסוק אשלם את שכר הדירה?'".

היא מסבירה: "בסיעוד יש שילוב מנצח. יש הרבה רצון לנתינה יחד עם היתרונות הרבים של מקצוע נדרש גם בתקופות של משבר כלכלי. בנוסף, יש גמישות רבה בעבודה. אפשר לעבוד מספר שנים במחלקה אחת ולאחר מכן לגוון ולעבור למחלקה אחרת".

שני ממלאת אותנו השראה ומזכירה לנו את החשיבות הרבה של הצוות הרפואי בבתי החולים בתקופה זו – נאחל לה בהצלחה.


לפרטים נוספים על תואר ראשון בסיעוד (.B.S.N) >>