כניסה

תל אביב - לונדון - ירושלים

|

הכירו את בוגר החודש שלנו, ניר כהן, שהתחיל מלימודי תואר ראשון בממשל וחברה באקדמית תל-אביב-יפו והמשיך למגוון מיזמיםהחל משליחות בלונדון במסגרת הפדרציה היהודית, המשך במיזם עירוני במסגרת "ישראל דיגיטלית" וכלה במיזם פרטי המלכד את מגוון הדתות והקבוצות בבירת ישראל.  

אינסוף מיזמים  בוגר אחד >>> 

  

ניר כהן (35, בזוגיות + ילדה) למד באקדמית בשנים 2008-2011 בבית הספר לממשל וחברה. עוד במהלך הלימודים גילה את האפשרות ליזום באקדמית. "אחד הדברים שהרגשתי, כבר בהתחלת הלימודים, היה תחושת שליחות עמוקה שהפגין כל אחד מהמרצים, הרצון להנחיל ערכים של חשיבות המעורבות האזרחית", הוא מספר.  

באגודת הסטודנטים, הרחיב את הפעילות והקים את מדור קשרי החוץ  שקשר בין סטודנטים לפרויקט "תגלית" וליציאה למשלחות לפולין. הוא התחיל את "מועדון הדיבייט" ושימש גם כראש מועצה. אח"כ יצא לשלוש שנות שליחות בלונדון מטעם הפדרציה היהודית. 

 


ניר עם דגל.jpg

בתמונה: ניר כהן במשלחת בלונדון


ניר, ספר לי קצת על השליחות 

"אחרי הלימודים יצאתי לשליחות בלונדון במטרה לחזק את הקשר של יהודי התפוצות בעיר עם ישראל ולסייע גם לקהילת הישראלים במקום, דור ה-Y שואל הרבה Why ואינו מקבל את דברים כמובן מאליו לכן כיום הפעילות היא סביב הסברת ישראל בעולם". 

 

ספר לי חוויה אחת מיוחדת מהשליחות 

"היינו בשליחות בתקופה של צוק איתן ורצינו להמחיש לתושבי לונדון את העמדה הישראלית במהלך הלחימה. הקמנו כמה ארגוני חמ"ל של ישראלים שרוצים להיות מעורבים יחד, במרכז לונדון, עשינו מיצג כאשר כולם לבושים כאנשים מהשורה. הפעלנו באמצעות מגה-פון קול של אזעקה ובאותו הרגע כל המשתתפים השתטחו על הקרקע".  

 


חגים מבפנים 2016 (46).jpg

בתמונה: ניר כהן במשלחת בלונדון


איך היו התגובות? 

"למרבה ההפתעה אנשים תמכו, הבינו. זו הייתה סיטואציה שבה יכולנו להמחיש את התחושה של ישראל תחת איום מתמיד. אחרי ה"אזעקה" חילקנו פליירים עם הסבר לעוברים ושבים ההודעה לעיתונות שיצאה הייתה  'בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה אזעקה נשמעה במרכז לונדון' והסקירה הייתה חיובית". 

"מהבחינה האישית", מתוודה ניר, "חששתי מאד כי כאשר ביקשנו אישור מהמשטרה המקומית לעשות את האירוע הם לא ידעו כיצד לקטלג אותו. זוהי לא ממש הפגנה. לכן, הם הסבירו שלא ניתן לאשר או למנוע את קיומו – 'האחריות היא כולה עליך' הם הסבירו. כמי שלא חווה אנטישמיות קודם לכן, עבורי זו הייתה חוויה מעצימה שהדגישה את החשיבות של מדינת ישראל במקרה שהאנטישמיות תרים ראש שנית".   

 

מיזם בין תרבותי בירושלים 

אחרי שחזר מלונדון הקים ניר מיזם בין תרבותי מיוחד. "לונדון היא עיר עצומה, בעיר יש שלוש מאות שפות שונות מדוברות. התחושה הזו של הרב-תרבותיות מאד עוצמתית שם ואת התחושה הזו רציתי להביא לישראל, לירושלים, שמורכבת אף היא ממגוון רחב של קבוצות ודתות שונות. רציתי לחגוג גם פה את השונות התרבותית. 

ניר התחיל יוזמה בשיתוף גופים שונים שסייעו במימון ומכונה "חגים מבפנים" (אותה ניתן לראות באתר הזה). "רצינו לתת לאנשים את ההזדמנות לחוות את התרבות ולהוציא אותם מאזור הנוחות. התמקדנו בפעילויות של משפחות ממרכז העיר, חרדיות, אתיופיות ואנשים פתחו את הדלת לא רק לבית אלא גם ללב".  

 


חגים מבפנים 2016 (13).jpg


מעבר לפעילות הזו, מה אתה עושה כיום במסגרת העבודה השוטפת? 

"כיום אני אחראי במסגרת עבודתי על פרויקט במסגרת 'ישראל דיגיטלית', פרויקט הזירה העסקית בירושלים המקשר בין בעלי עסקים למוסדות גדולים המזמינים סחורות ושירותים בסכומים גבוהים מאד בעיר. הם יכולים להוזיל עלויות ולהתחיל לתמוך בקהילה העסקית המקומית כחלק מקונספט שלם העוסק בכלכלה מקומית. יש כאן 'מכפיל כח'  כאשר העסק מגדיל את ההכנסות שלו הוא מרחיב את העסק, משלם יותר מיסים וארנונה ויש לו כוח קנייה יותר גדול המתבטא בצריכה בעיר ובפתיחה של מקומות תעסוקה רבים". כאשר העסק מגדיל את ההכנסות שלו הוא מרחיב את העסק, משלם יותר מיסים וארנונה ויש לו כוח קנייה יותר גדול המתבטא בצריכה בעיר ובפתיחה של מקומות תעסוקה רבים". 

 

במה האקדמית תרמה לעשייה שלך? 

"באפשרות ליזום, כל אחד מהסגל מעודד ומאפשר. כל רעיון שהיה לנו כמו "מועדון הדיבייט" שפתחנו בתקופה ההיא קבל עידוד ומימון. התחושה היא שכל מערכת היחסים בין הסטודנטים לסגל היא בעבודה משותפת, יד ביד. הם תומכים בנו כסטודנטים ואנחנו יוצרים ערך באמצעות עשייה". 

 

מה היית ממליץ לסטודנטים שרוצים ללמוד באקדמית?  

"הפעילות הסטודנטית באקדמית מעניקה אפשרות ליצור, להעלות רעיונות חדשים, להגיע עם יוזמות ולטוות חלומות". זוהי תקופה שלא תחזור על עצמה ואני מאד ממליץ לקפוץ למים ולעשות".