כניסה

מהאקדמית לניהול מערך הפסיכולוגיה השיקומית ב"רעות": הכירו את אמיר צנדקוביץ בוגר החודש

|

​אמיר צנדקוביץ (בן 43, נשוי + 2+ חתול) למד תואר ראשון באקדמית במדעי ההתנהגות וגם תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית.  הוא מספר לנו על ההחלטות שהובילו אותו לניהול מערך הפסיכולוגיה השיקומית ומנהל המכון להפרעות אכילה במרכז השיקומי "רעות" בתל אביב


"כשסיימתי את התואר הראשון באקדמית תל אביב" מספר אמיר, המשכתי ללמוד לתואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה. אבל, אחרי סיום התואר, הבנתי שמה שמעניין אותי זה לעבוד עם אנשים, ולשם כך אני רוצה תואר שני בפסיכולוגיה". ההיכרות עם האקדמית תל-אביב יפו במסגרת התואר הראשון וחבר שסיים תואר שני והמליץ הובילו אותו שוב לספסל הלימודים.


מה היה האתגר שלך בלימודים? אילו דלתות נפתחו בפניך אחרי התואר?


"האתגר הגדול היה לחזור ללימודים בגיל שלושים, ואז ממש להתחיל מחדש. יש מסלול שלם של שנים שעובר עד שבאמת אפשר להתפרנס מהתחום", הוא מודה.

התואר השני פתח בפני אמיר את הדלתות למגוון מרכזים רפואיים והוא בחר במרכז בו הוא עובד כיום. "היום, אני עוסק בשני תחומים עיקריים ומנהל שתי יחידות במרכז הרפואי שיקומי 'רעות': אני מנהל את מערך הפסיכולוגיה השיקומית בבית החולים ואת המכון לטיפול בהפרעות האכילה", והוא מרחיב "מדובר בשתי יחידות נפרדות השונות מאד באופיין ובאוכלוסייה שכל אחת מהן משרתת".


מה למדת מהטיפול באנשים?


"בין השאר למדתי לחיות לפי המוטו 'אין למה'. פעמים רבות בחיים אנחנו מנסים להבין את הסיבות שהובילו למצב מסוים. העבודה כפסיכולוג שיקומי לימדה אותי שהחיפוש הזה אינו משמעותי. הבנת הסיבה להתרחשות לא משפיעה על התוצאה. לכן שאלות שעוסקות במידע, כמו 'מה'? ו'איך'? עוזרות יותר לטיפול'.

DSC_2492.JPG


איזה המלצה היית יכול לתת לסטודנטים ששוקלים להמשיך לתואר שני באקדמית?


"תהליך הלימוד של שני תארים אינו קצר", מסביר אמיר "במיוחד כשאתה ממשיך ומתקדם גם בתחומים אחרים בחיים, מקים משפחה ומתחיל לעבוד. אבל זו הדרך היחידה, פעמים רבות, להגיע למשרה שאתה מכוון אליה".  "ההמלצה שלי היא שאם בוחרים במסלול מסוים, במיוחד בתחום הטיפולי, חשוב להשלים אותו וגם לעשות את ההתמחות. אם אתם לא משלימים את כל התהליך עד הסוף לא תוכלו לדעת האם התחום באמת מתאים לכם עד לרגע שבו תעסקו באותו תחום". 


אמיר מודה – "נכון, יש אנשים שיגידו 'האם לא מדובר בבזבוז של זמן לגמור את כל המסלול רק על מנת לקבל החלטה?' החוויה שלי בתחום הבהירה לי שזו הדרך היחידה לדעת באמת אם אני במסלול הנכון". אמיר מוסיף "אני ממליץ לסטודנטים שמתלבטים אם להירשם פשוט להתחיל ללמוד את התואר ולהמשיך אותו, בהתמחות שהכי מתחברים אליה בנקודת הזמן ההתחלתית. יש הרבה אפשרויות ולפעמים רוצים לקפוץ מנושא אחד לאחר. חשוב להישאר ולהתמיד כי רק ככה אפשר להגיע לסוף המסלול ולהתחיל לעבוד עם המטופלים בתחום הזה".


קצת שאלות אישיות... איזה ספר השפיע עליך לאחרונה?


"'זה הולך לכאוב' של אדם קיי. הספר נכתב על תהליך ההכשרה של מתמחה ברפואה באנגליה, מתחילת ההתמחות ועד שהוא הופך לרופא מיילד וגניקולוג, ומחליט לעזוב הכל ולהיות סטנדאפיסט ומוזיקאי. זה ספר קורע מצחוק ומעצב, והדהד חוויות רבות מההתמחות שלי.


באיזו אפליקציה אתה משתמש הרבה?


ללא ספק, וואטסאפ ואפל מיוזיק. אני גם קורא באפליקציה של הספרים האלקטרוניים "עברית".

 

אמיר ממלא אותנו השראה, במיוחד את מי שמתלבט כיום האם להמשיך לתואר שני. בישראל ישנן לא מעט משרות שרק ממתינות לסטודנטים שיסיימו את התואר הנוסף.