כניסה

אחריות חברתית בסביבת האקדמית: זהייה קונדוס מספרת על פעילותה החברתית בקרב קבוצות בחברה הערבית ועל חודש הרמדאן

|

​זהייה קונדוס, ע' מנהל במרכז לקשרי אקדמיה־קהילה באקדמית, סיפרה לנו על האתגרים שעימם מתמודדות קבוצות שונות בחברה הערבית באזור הסובב את האקדמית, ועל הדרך שבה היא משפיעה עליהן במסגרות התנדבותיות שונות


זהייה קונדוס היא מנחת קבוצות ומאמנת אישית, לצד עבודתה כחברת סגל מנהלי במרכז לקשרי אקדמיה־קהילה. זהייה עובדת באקדמית כ- 4 שנים. 


זהייה, קודם נשמע ממך מה את עושה במסגרת תפקידך במרכז לקשרי אקדמיה־קהילה?


"התפקיד כולל שיפור וייעול תהליכים בתוכניות החברתיות השונות שבהן המכללה לוקחת חלק. בנוסף, אנחנו מרכזים את המלגות שניתנות לסטודנטים עבור פעילות חברתית ומנהלים שיתופי פעולה וקשר שוטף עם רכזי הפעילות בארגונים השונים, ובבתי הספר ביפו ודרום תל־אביב".

 

איך התחילה הפעילות החברתית שלך?


"הפעילות התחילה בסיום לימודיי. התחלתי את דרכי בעמותת ערוס אל-בחר (בעברית - כלת הים), הפועלת לקידום מעמדן ומעורבותן של נערות ונשים ביפו. למרבה הצער כבר אז, בתקופה זו היה גל של אלימות בחברה הערבית וחיפשתי שותפות להקמת פרויקט למניעת האלימות בעיר יפו. הגעתי לפרויקט אחד, ומשם הפכתי למנהלת פרויקטים בתוך העמותה. השתמשתי בידע שלי כמאמנת אישית ותעסוקתית והתחלתי ללוות נשים. בעמותה אנו מספקות לנשים ולנערות כלים ומשאבים לחולל שינוי חיובי בחייהן - מבחינה אישית, כלכלית וקהילתית. כאשר הילדים גדלו, החלטתי למצוא עבודה במשרה מלאה וגיליתי את האקדמית. התחלתי את הקריירה שלי באקדמית כרכזת שיווק לחברה הערבית ולאחר מכן כרכזת קריירה ובוגרים במכללה".


"זו הייתה תקופה מעניינת מאד", היא מספרת. "הייתי פעילה חברתית בעמותה בתחום של מניעת אלימות ובמקביל עבדתי במכללה. התחברתי מאד לצוות. כאשר התפנתה משרה במרכז לקשרי אקדמיה־קהילה ידעתי שזה המקום שלי, לשם אני שייכת. זו הייתה חוויה מדהימה. למצוא משרה המתאימה לי ככפפה ליד, ליזום פרויקטים ותוכניות שיכולות להעצים את החברה ולשלב התנדבות ומקצוע. תפקידי במכללה עוזר לי להגשים את החזון האישי ומתחבר לפעילות החברתית והעשייה שלי ביפו".





תמונה אישית.jpg

זהייה קונדוס




את דוברת את השפה העברית בצורה מושלמת, היכן רכשת את השפה?


"גדלתי בבניין מעורב ברחוב יהודה הימית. בבניין היה שילוב של שכנים מוסלמים, נוצרים ויהודים. למעשה, תמיד שילבנו את השפות, מאז שהייתי ילדה. בנוסף בהמשך, כשהתבגרתי, למדתי בבית הספר 'פרר' עד כיתה ז', בית ספר צרפתי שמעודד רב־תרבותיות. לומדים בו תלמדים מכל העולם: יהודים, נוצרים, פיליפינים, תלמידים מאתיופיה, תלמידים מאנגליה וכמובן לא מעט תלמידים מצרפת". היא מוסיפה: "כאשר אתה לומד ומתחנך בבית־ספר כזה, אינך יכול לגדול עם דעות קדומות או גזען. אתה סופג את ההכלה וקבלת האחר".


קונדוס לא עוצרת לרגע. לאורך השנים היא הייתה שותפה בפורומים מקומיים וארציים המקדמים נושאי תעסוקה בחברה הערבית, פורום תעסוקה עירוני בת"א־יפו ואף חברה בוועדה לשוויון מגדרי בעיריית ת"א-יפו.

"בין הפרויקטים שאני מקדמת נמצא גם השלמת השכלה לדוברי ערבית ביפו. זהו שירות משולב של אגף השכלת מבוגרים במשרד החינוך ועיריית ת"א-יפו, הניתן לקהילה ללא תשלום. לאחר סיום התוכנית חלק מהנשים ממשיכות ביוזמה אחרת, שנוסדה באקדמית, בשם 'נגיעות אקדמיות'. יש משהו מדהים בזה שאותן נשים שאני מלווה במסגרת התוכנית הראשונה בעיריית ת"א-יפו, ממשיכות אתנו גם ליוזמה שמנוהלת ע"י האקדמית. מגיעות אלינו נשים בכל הגילאים. חלקן נשים צעירות שהתחתנו בגיל צעיר ואחרות בנות 65. נשים שגדלו ביפו שדוברות את השפה העברית אך מתקשות בקריאה ובכתיבה ברמה מתקדמת. לכן, הן זקוקות לסיוע וליווי בהקניית כישורים אלה".


"מיזם דה יאפא"


קונדוס מתנדבת במיזם נוסף בשם "דה יאפא". זהו מיזם יפואי נשי במסגרתו מתארחות קבוצות לחוויה תרבותית יפואית אותנטית, במסגרתה הקבוצה נחשפת לתרבות והמורשת המקומית. "בשישי־שבת יש יריד אוכל, כולם מוזמנים להגיע", היא מוסיפה. למידע נוסף על המיזם אפשר לקרוא בדף הפייסבוק של "דה יאפא".


בתקופה הזו נחגג חודש הרמדאן, מה הוא מייצג עבור הקהל המוסלמי?


"עבור המוסלמים זהו זמן שמקביל מעט ליום כיפור ביהדות, זמן של התבוננות פנימית. בתקופה הזו יש מחשבות על עוונות שנעשו, כפרה בצום ומתן חשיבות לערכים כמו צניעות, איפוק והתקרבות לאל. בנוסף, זו תקופה של מתן תרומות והתנדבות במוסדות רפואיים או קהילתיים. הקושי שכל אדם חש בצום נועד ליצור הזדהות עם העניים בחברה, שרעב וקושי הם חלק מהשגרה שלהם. לכן, מברכים בתקופה הזו 'רמדאן כרים' או בעברית 'רמדאן נדיב'".


מהו המוטו שלך בחיים?


"הכי חשוב להיות אופטימית ולחייך. הומור עוזר לעבור כל משבר ותקופה קשה. בנוסף, בעזרת עבודה ומשמעת עצמית אפשר להגיע רחוק".