כניסה

ההיבטים האנושיים בהנדסת תוכנה: ד"ר סופיה שרמן מביה"ס למערכות מידע פותחת לנו צוהר לעולם מרתק

|

הכירו את אשת סגל החודש שלנו, ד"ר סופיה שרמן, שחוקרת את ההיבטים האנושיים בפיתוח תוכנה ומרצה בביה"ס החדש למערכות מידע 


השנה נפתח בית־הספר למערכות מידע באקדמית, היחיד מסוגו בישראל. אשת סגל החודש שלנו היא ד"ר סופיה שרמן (44, נשואה+3) שמספרת לנו עליו ומשתפת במחקר המרתק שלה על ההיבטים האנושיים בפיתוח תוכנה.

 

מה הוביל אתכם לבחור בהקמת בית־ספר ייעודי למערכות מידע באקדמית?

 

"החוג למערכות המידע במכללה גדל והבשיל וכמות הסטודנטים הלומדים מקצוע זה גדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות. בנוסף, הן בעולם האקדמי והן בתעשייה, המסלול של מערכות מידע הבשיל כדי להתקיים בפני עצמו ולא כתלות בפקולטה אחרת".  

 

"אני חושבת שאנו מביאים בשורה חדשה הן לאקדמיה והן לתעשייה בישראל בהקמת בית־ספר כזה",  סופי מסבירה. "מדובר בבית־הספר הייעודי הראשון בארץ לתחום זה. במקומות אחרים זהו מסלול הנמצא תחת תחומים גדולים יותר כמו תעשייה וניהול או כלכלה. באקדמית, אנו הראשונים שיצרו את ההפרדה בין המקצועות הללו. הפיכת החוג לבית-ספר, תגדיל את האטרקטיביות של המכללה אל מול גופי התעשייה, דבר אשר יתרום להמשך ההתפתחות שיתופי פעולה עם התעשייה. אנו גם מקווים שהדבר גם ימשוך מרצים חדשים, כיוון שככל שנמשיך ונגדל נצטרך להרחיב את הצוות הקיים".

 


סופיה-שרמן_2.jpg



כיום, נספר שלומדים באקדמית כ־700 סטודנטים וסטודנטיות בבית־הספר החדש.

 

כיצד אתם משלבים בין הלימודים התאורטיים למעשיים וההתנסותיים?

 

"בשנתיים הראשונות הסטודנטים שלנו לומדים קורסי בסיס שחלקם קורסים כלליים כמו מתמטיקה וסטטיסטיקה ויסודות תכנות, ובשנה השנייה מצטרפים אל הקורסים האלו קורסים מעולם מערכות המידע. לאחר שהסטודנטים קיבלו את הבסיס התאורטי הם צריכים לשלב את הידע בעבודה מעשית. אני תמיד ממשילה את הלימודים המעשיים ל'קפיצה למים' לאחר שלומדים את הבסיס של השחייה".

 

"בדרך כלל הסטודנטים נחשפים לאתגרי התעשייה רק לאחר הלימודים, אצלנו הם כבר מתחילים 'לשחות' ולהתמודד עם הגלים, בשילוב עזרה ותמיכה רבה מאתנו. כל סטודנט מקבל ליווי אקדמי ומקצועי בעבודה מעשית שהוא מבצע. כאשר, במהלך הקורסים התנסותיים הם מיישמים את הידע התיאורטי שצברו ורוכשים ידע חדש, פיתוח יכולת למידה עצמית והבניית ידע תוך כדי יצירת הפרויקטים".

 

סופי מרחיבה: "קיימים שלושה סוגים של עבודה מעשית במהלך התואר. השלב הראשון הוא 'סמינר מחקרי', זהו חלק מהותי בתפקיד של אנשי מערכות המידע, להכיר את עקרונות המחקר והסקת המסקנות. השלב השני הוא פרויקט, סטודנטים בוחרים לקוח אמיתי, חוקירם בעיות בתוך הארגון של הלקוח ומציעים פתרונות טכנולגיים לבעיות האלו. הסטודנטים יכולים גם לתכנן מיזם עצמאי למערכת שעדיין אינה קיימת, כמו פלטפורמה חדשה. על הסטודנטים לאפיין את הפתרון, לבנות אב־טיפוס, להציג את התוצר ללקוח ולבדוק את שביעות רצונו מפתרון הבעיות. השלב השלישי הוא 'סדנה' שבה הסטודנטים מממשים בפועל את המערכות באמצעות כתיבת קוד למוצר שהציגו בשלב הפרויקט. אני כל פעם מתפעלת מחדש מהעבודות של הסטודנטים וההעמקה שלהם. הם זוכים במקומות ראשונים בתחרויות. סטודנטים שהנחתי כמנחה מקצועית זכו במקום ראשון בתחרות של 'הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל'. זוהי תחרות שנערכת בין פרויקטים ממגוון מוסדות האקדמיים בישראל ובכל שנה הסטודנטים שלנו מגיעים להישגים מרשימים".


אילו הבדלים היו מבחינת הוראה בזמן הקורונה?

 

"אני חושבת שמשבר הקורונה שינה את אופי השיח שלנו עם הסטודנטים, לטוב ולרע. מחד, לא נפגשנו פיזית, אך הנגישות וזמינות לפגישות ושיחות עם הסטודנטים הפכו להיות יותר קלים. מאידך, בשיחות הזום היה מרכיב אישי יותר מהפגישות במכללה. נשבר הדיסטנס בין מרצה לסטודנט".

היא מוסיפה: "מבחינת שיטות ההוראה, הרגשתי לעיתים חוסר יכולת להביא התנסויות אל תוך השיעורים. במיוחד התנסויות שמצריכות נוכחות פיזית של הסטודנטים ושימוש באביזרים נלווים. לדוגמא, באחד הקורסים שלי אני מלמדת נושא של "חוב טכני – Technical Debt"  כחלק מהמחשת תהליך קבלת ההחלטות אני מביאה משחק לוח לכיתה וסטודנטים משחקים ותוך כדאי משחק לומדים היבטים שונים של הנושא. לצערי משחק כמו זה לא יכולתי להביא לזום".



זכייה.jpg

 


מה היה תחום המחקר שלך?

 

"כבר מלימודי התואר השני בטכניון חקרתי את ההיבטים האנושיים בהנדסת תוכנה. בתקופה זו רק התחילו לעסוק בנושא. עד לפני כ-20 שנה הצלחת הפרויקט נמדדה בתוכנה עובדת ומתועדת, כאשר הדגש היה על תהליכים, כלים ומסמכים. בתחילת שנת 2000 הייתה מהפכה בתחום, והגישה הקודמת הוחלפה בגישה השמה במרכז תהליך הפיתוח את האדם. כעת, היחסים בין אנשי הצוות ומול הלקוח קיבלו חשיבות גבוהה יותר. כך נוצרו מתודולוגיות פיתוח אג'יליות. המחקר שלי בתואר שני עסק בתפיסתם של הסטודנטים את היבטים אנשויים שונים בהנדסת תוכנה ובדוקטורט התמקדתי בהיבטים האנושיים בארכיטקטורת תוכנה. הייתי חלק מהצוות המלווה ארגון גדול במעבר לפיתוח אג'ילי (שיטת פיתוח גמישה שבה מפרט המערכת משתנה בהתאם לפידבק מהלקוח לאורך שלבי הפיתוח), וכך פיתחנו שיטות התואמות את התהליך הארכיטקטוני לפיתוח זה. עד היום התחום קרוב מאד לליבי ואני אף מלמדת אותו במכללה. כיום אני ממשיכה לחקור את התחום מזווית של הנדסת דרישות. כמו כן, בשנים אחרונות אני מעורבת במחקרים בתחום של פרטיות ואבטחת מידע, כאשר עיקר המיקוד הוא על תפיסתם את מושגי פרטיות ואבטחת מידע של אנשי פיתוח".

 

נסיים בשאלה קצת יותר אישית, בתוך כל העשייה, מה המוטו שמוביל אותך?

 

"אני מאמינה בשילוב של הוראה ומחקר. בתחום שלנו לעיתים יש נטיה לבחור צד אחד על פני צד שני כאשר אני מאמינה ששילוב נכון בין השניים יכול למקסם חדשנות, יעילות ומרחב הידע שאנו מביאים לעולם האקדמיה".