כניסה

ירדן בלינקי, רכזת אקדמית בביה"ס לניהול וכלכלה, בטור דעה אישי ליום האישה הבינלאומי

|

החודש צויין יום האישה הבינ"ל, המציין את המאבק למען שוויון זכויות לנשים ואת מאבק הנשים לצדק, לשלום ולקִדמה. נושא שטומן בחובו, בשנת 2021, כל כך הרבה רבדים וסוגיות. 

האקדמית ציינה את יום האישה הבינ"ל בשני מפגשים מרתקים שנגעו בנושא. כעת ירדן בלינקי, רכזת אקדמית בביה"ס לניהול וכלכלה, משתפת אותנו במאמר אישי על הקשר שבין פטריארכיה לגוף, מגדר ומיניות


תמונה למגזין.jpg



חודש יום האישה מזמין אותנו להפנות מבט בוחן וביקורתי על החברה בה אנו חיים.ות ומתנהלים במרחב הפרטי והציבורי. משמח לראות כמה התקדמנו מבחינת הזכויות, המעמד והעצמת האישה, וכמה תקרות זכוכית נופצו. אישה התמודדה לנשיאות ארצות הברית, ואישה אחרת, לא לבנה, נבחרה להיות סגנית נשיא. נשים העומדות בראש מדינות כמו טאיוון, ניו זילנד, גרמניה וארצות סקנדינביות נתנו לעולם דוגמה יוצאת דופן למנהיגות בעת משבר גלובלי. המפיק ההוליוודי הנודע לשמצה נידון ל-23 שנות מאסר, יותר ויותר נשים מרגישות חזקות מספיק בשביל לדבר בפומבי על הפגיעות המיניות שעברו, כאשר הפוגעים כבר לא יכולים רק למשוך בכתפיהם ולהמשיך בחייהם. אולם מוקדם מדי לחגוג ניצחון על הפטריארכיה. 

למרות ההישגים הלא מבוטלים של הפמיניזם עד עתה, עדיין קיימים תחומים בעייתיים רבים, ואחד מהם הוא הקשר שבין פטריארכיה לגוף, למגדר ולמיניות.


אנחנו חיים.ות היום במה שמכונה "המרחב הפורנוגרפי": המסרים המיניים מציפים את חושינו מכל עבר. המין נמצא בכל מקום: בפרסומות, בסרטים, בשירים. ילדים.ות יותר ויותר צעירים.ות נחשפים.ות לתכנים פורנוגרפיים. אולם, השיח הציבורי לוקה בחסר משווע בהבנת התפיסות והתפקידים המגדריים הבאים לידי ביטוי בייצוגים של הגברים והנשים, באינטראקציות ביניהם, וכפועל יוצא במיניות.


לדוגמה, לפי התפיסה המסורתית, האישה מזוהה עם צניעות, איפוק, חוסר ניסיון מיני ובורות מינית. גבר, לעומת זאת, אמור להתהדר במספר פרטנרים.ות גדול, נועזות ולקיחת סיכונים. אנחנו מלמדים.ות את הבנות על הסכנות הכרוכות במין ובמיניות: "אל תתלבשי חשוף! אל תלכי לבד בסמטה חשוכה!", ובו בזמן דוחפים.ות את הבנים להיות מסוכנים: "אתה בתול? מה, אתה הומו?"


קצרה היריעה מלנסות למנות את ההשפעות האיומות של שיחים אלו הן על הבנים והן על הבנות. הן באות לידי ביטוי בחוסר מודעות לגוף, לצרכיו, חשקיו והנאותיו; בחוסר הבנה של מה באמת דרוש למערכת יחסים בריאה ומהם הסכמה ורצון מפורש, במין לא מוגן ובאלימות מינית. 



התסריטים המיניים המקובלים מלאים סתירות וסטנדרטים כפולים: מצד אחד, מצופה מהנשים להיות שומרות הסף של המפגש המיני, אך מצד שני, זאת בושה לבנות להסתובב עם אמצעי מניעה. אישה שמדברת בגלוי על מין ומיניות היא "חרמנית", "זונה", או "מזמינה לסקס". הגברים מתרברבים קבל עם ועדה כיצד השפילו נשים ועדיין מנצחים בבחירות לנשיאות.


פן נוסף של הקשר הבעייתי בין פטריארכיה לגוף הוא אידאל הרזון והשיח הבריאותי. אחוזים מרקיעי שחקים של נשים מנסות ללא הרף לרדת במשקל כי "להיות רזה זה להיות יפה", והמשפט "ואוו, איך רזית" נחשב למחמאה בעיני רבות. עצוב לראות כמה שאנחנו עצמנו, הנשים, הפנמנו את האובייקטיביזציה של הגוף הנשי ואת המבט הגברי עליו. גם אם לא במפורש, וגם הרבה פעמים תוך הכחשה נחרצת, אנחנו ממשטרות את עצמנו ואת אחיותינו להיות "רזות ויפות", כי זה נתפס כאחד המאפיינים המרכזיים של נשיות. לא אתעמק במשטור העצמי שהנשים האלה נדרשות אליו, בסבל הפרטי שלהן אם הן אינן מצליחות לרדת במשקל או לשמור על משקלן החדש, בסיכונים של פיתוח הפרעות אכילה במקרים הקיצוניים ובמיליארדי הדולרים שתעשיית הדיאטות גורפת כל שנה.



ההגמוניה הפטריארכלית לא עוצרת בתפיסות חברתיות בלבד. על מנת להמשיך לשלוט, קיים צורך בבסיס ״מדעי״. כך, רופאים.ות רבים.ות מצביעים תדיר על מדד ה-BMI על מנת להוכיח כמה חשוב להיות רזים.ות. אך מה שהשיח הרפואי הזה מפספס הוא שני דברים: אחד, בעלי.ות BMI נמוך נמצאים.ות בסיכון בריאותי גבוה יותר מאשר בעלי.ות BMI גבוה. שתים, הגברים בקצוות של סקאלת ה-BMI נמצאים בסיכון בריאותי גבוה יותר מאשר נשים. אך מי סופג את הביקורת הכי קשה על המשקל? כמובן, הנשים. פי שתיים מהגברים!



כיצד זה קשור למיניות? מחקרים מראים שקיים קשר הדוק בין דימוי הגוף להנאה ממין והעניין במין אצל נשים. יתרה מזאת, דימוי גוף שלילי עשוי אף להביא להימנעות מוחלטת ממין או לפעילות מינית מסוכנת. במילים אחרות, כשאישה לא מרגישה מושכת, הדבר האחרון שמעניין אותה זה להיכנס אל בין הסדינים.


לסיכום, רבות הפנים וארוכות הזרועות של הפטריארכיה, והן נוגעות בכל תחום של חיינו. במאמר הזה הצלחתי לגעת אך בקצרה רק במעט מהם. 


עם כתיבת השורות האלו ולכבוד חודש יום האישה אני תקווה שהדיון בהבניות והתפיסות החברתיות הבעייתיות לא ירפה את ידינו. להיפך, אני מאמינה שעצם השיח עליהן יוביל למודעות להן עצמן ולהשפעותיהן. זאת ועוד, אני מאמינה שבידינו לגרום לשינוי: ההורים שבינינו יכולים.ות להתחיל לקנות לבנים שלהם.ן בובות, לתת להם ללבוש בגדים ורודים ולראות את "מואנה". אנחנו יכולים.ות לשדרג את המחמאות שלנו לבנות ולנשים ולציין את החוכמה, היוזמה והיצירתיות שלהן במקום להגיד כמה שהן יפות. אנחנו יכולים לדבר עם מין ומיניות בפתיחות הראויה, ללא פוריטניות, בושה והסתרה.


ללא ספק, זה לא יהיה קל. התפיסות הפטריארכליות טבועות בנו עמוק, וכמו הדג שאינו מודע למים בהם הוא שוחה, גם אנחנו לרוב איננו מודעים לנוכחותן ולהשפעותיהן של תפיסות אלה. יידרש מאמץ מודע בשביל לשנות אותן. אני סבורה שבכוחנו לעשות זאת, ולכבוד יום האישה של 2021 אני מאחלת לבנותינו שבבוא העת הן תוכלנה לקרוא על הקשיים שנאלצנו להתמודד איתם רק בספרי היסטוריה.  



ירדן בלינקי היא יועצת זוגית ומשפחתית למיניות בריאה, בעלת תואר שני באקדמית בלימודי משפחה ודוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון