כניסה

מדבר מהבטן

|

עמית אהרנסון כבר עשה לעצמו שם של איש אוכל אנין טעם, שמוביל גם בלוג פופולארי, "מדבר מהבטן" וגם מדווח על חדשות בתחום הקולינריה בתכנית "ערב טוב עם גיא פינס".

כל מי שקורא את הבלוג או צופה בדיווחים של עמית יכול להבין שמדובר באדם, שלא רק אוהב אוכל אלא גם מבין. אבל האם יכולתם לנחש היכן הוא התחיל? לימודי ממשל וחברה באקדמית תל אביב-יפו.

 


1860861-18 (1).jpg
 

איך התחלת באקדמית והמשכת ללימודי גסטרונומיה?


"בחרתי ללמוד לתואר ראשון באקדמית משילוב של כמה גורמים, ובראשם רמה אקדמית ונוחות אישית – למדתי בעבר שנה באוניברסיטת תל אביב (בלימודי משפטים ו-BA כללי) ידעתי היטב שמבחינת רמה אקדמית יש מעט מאוד הבדלים, אם בכלל, בין האקדמית לבין האוניברסיטה". מכיuון שעמית גר ביפו הוא העדיף לבחור בלימודים קרובים לבית וליהנות מכל היתרונות של האקדמית  – יחס אישי, תכנית לימודים מגוונת וגמישה יחסית.


 

"אני חושב שחשוב מאוד, שלא נאמר חובה, לחוות ולגעת בכמה שיותר תחומי ידע, גם אם הם לא נראים בהכרח כקשורים לתחום הספציפי שבו אתה רואה את עתידך. כל חוויה וכל למידה הן מרחיבות אופקים, ומאפשרות התבוננות רחבה יותר על המציאות והבנה עמוקה יותר של תהליכים".



 

אז איך עושים "פיוז'ן" כזה? מסתבר שזה אפשרי ואפילו כמעט הגיוני:


"האהבה הגדולה שלי לכל עולם האוכל היא שהובילה אותי, בסופו של דבר, ללימודי הגסטרונומיה - לאחר שהשלמתי את התואר הראשון בממשל וחברה (עם חטיבה בתקשורת פוליטית), המשכתי לשנת לימודים בחו"ל ועשיתי תואר מאסטר בגסטרונומיה ותקשורת באוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה (University of Gastronomic Sciences) שבצפון איטליה.


 

הרקע בלימודי חברה, פוליטיקה ותקשורת עזר לי לא מעט בלימודי התואר השני, שכן גסטרונומיה היא כל המקומות שבהם אוכל נוגע בחיינו שאינם המטבח – אוכל ותקשורת, אוכל וחברה, אוכל ופוליטיקה. ברגע שעוצרים ומסתכלים, מבינים שתחום האוכל הוא חוצה תחומים ודיסציפלינות ונוגע כמעט בכל תחום בחיינו, וזה נכון גם לגבי תחומים אקדמיים".


 

קריירה באוכל

"אני מתעסק באוכל בהמון היבטים, הן תיאורטיים והן מעשיים – אני כותב על אוכל, מרצה ומעביר סיורי אוכל אבל גם מבשל ומארח, והלימודים היו נראים לי כנדבך הכרחי בדרך להפיכתי לאדם יותר "שלם" מבחינה קולינרית וגסטרונומית"


 

עמית מספר: "מאז ומעולם אהבתי אוכל – בגיל 6 כבר הייתי מסתובב במטבחים של הסבתות שלי – ועם השנים העיסוק באוכל הלך ותפס אצלי מקום יותר מרכזי. בשנים שבהן עבדתי כעיתונאי חדשות האוכל תמיד היה ברקע, עם כתיבת טורים וכתבות מגזין מדי פעם, עד שלפני כשש שנים החלטתי להעביר את מלוא כובד המשקל המקצועי לעולם האוכל ופתחתי את הבלוג  מדבר מהבטן (http://thefoodblog.co.il) שהוא ביטוי לאהבה גדולה לאוכל, והוא נולד מתוך רצון אישי לייצר פלטפורמה תקשורתית עצמאית ובלתי תלויה לפרסום התכנים שלי ולהביא את האהבה שלי לעולם האוכל לקדמת הבמה.  


 

"רציתי מקום שבו אוכל לשתף בביקורת המסעדות שלי, במתכונים מהמטבח הביתי ובכל דבר שאמצא לנכון, ובלוג היה ניראה כמו הדבר ההגיוני. מתוך "מדבר מהבטן" צמחה פינת "חדשות האוכל" בתוכנית של גיא פינס, טור ביקורת המסעדות השבועי שאני כותב ב"כל העיר" בירושלים, עמוד פייסבוק פעיל ופרויקטים רבים אחרים".


 

לסיום, כמה מילים שאולי יסייעו למי שכעת מתלבטים סביב בחירת מסלול הלימודים ומסלול החיים העתידי שלהם:


 

"כל חוויה וכל למידה הן מרחיבות אופקים, ומאפשרות התבוננות רחבה יותר על המציאות והבנה עמוקה יותר של תהליכים. מבחינת השילוב שבין פרנסה לתחומים אהובים – אני חושב שגמישות היא שם המשחק. לא תמיד הכל מתאים ב-100 אחוז לאידיאלים האישיים שלנו, וצריך לדעת להתפשר לפעמים במקומות מסוימים כדי להיות מסוגלים להקדיש תשומת לב לפרויקטים אחרים".




 

שאלון אישי

  1. מה תמיד יהיה לך במקרר?


 

מיונז ורכז רימונים איכותי. שני מרכיבים שאפשר לקחת להמון כיוונים ושמוסיפים המון טעם לחיים.


 

  1. מה אהבת לאכול בקפיטריה של האקדמית?


 

מכיוון שאני גר כשלוש דקות הליכה מהאקדמית  אני קצת מתבייש (או אולי גאה) להודות שמעולם לא אכלתי בקפטריה של האקדמית... אבל הקפה תמיד היה בסדר ☺  


 

  1. מה הכי בא לך לאכול בזמן האחרון?


 

אולי זה החורף, אבל לאחרונה נורא בא לי קסולה צרפתי מסורתי – תבשיל של שעועיות רכות, נתחי אווז ונקניקיות שמתבשל שעות ואז נאפה עם ציפוי דקיק של פירורי לחם. סוג של חמין נפלא כזה. הפעם האחרונה שאכלתי קסולה הייתה לפני כשנתיים בעיר טולוז שבדרום צרפת ומאז אני מתגעגע...



 

  1. המלצות לאוכל באזור יפו


 

לא חסרים מקומות מעולים לאכול בהם בסביבות האקדמית, למרבה השמחה – אני אוהב במיוחד את הראס אל חנות ברחוב מרגוזה, את חאן מנולי ברחוב בית אשל, את קפה בן זומא שמול חצרות יפו (קצת רחוק, אבל בשביל עוגיות מושלמות וקפה מעולה שווה להרחיק), את הקבב של מונקה (ביהודה הימית), את השניצל של גלילי (ברחוב עולי ציון) ואת הסלטים של פועה בשוק הפשפשים. ואסור לשכוח את ההמלצה האלמנטארית מכולן – אבו חסן כמובן.