כניסה

זרקור על פרסומים של חוקרי האקדמית

|

הנתונים הקשים נחשפים: מי נפגעו יותר מהסגר – הצעירים או המבוגרים?


במחקר ראשון מסוגו שנערך על ידי צוות מומחים מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב בהובלת ד"ר ארז שמואלי, ד"ר דן ימין, שי עובד ומירב מופז, ובשיתוף ד"ר ענת לן ופרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו ופרופ' נגה קרונפלד שור מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. המחקר טרם עבר ביקורת עמיתים, והוא פורסם כ-Preprint ב Research Square


תקציר המחקר:


החוקרים עקבו באמצעות שעונים חכמים ואפליקציה ייעודית אחרי 169 נבדקים לפני ובמהלך הסגר השני (ספטמבר-אוקטובר 2020). השעונים החכמים והאפליקציה הייעודית סיפקו לחוקרים מדי יום נתונים מדויקים המעידים על איכות החיים של הנבדקים כגון מצב הרוח, מתח, משך ואיכות השינה, קצב לב במנוחה, מפגשים עם אנשים אחרים ופעילות גופנית.

 
מנתוני המחקר עולה, כי במהלך ימי הסגר, כלל הנבדקים ישנו יותר (מ-06:01 שעות שינה לפני הסגר ל-06:08 במהלכו), נפגשו פחות פנים אל פנים עם אנשים אחרים (מ-11.5 מפגשים יומיים לפני הסגר ל-7.8 במהלכו), ביצעו פחות פעילות גופנית (מ-30 דקות לפני הסגר ל-27 במהלכו), צעדו פחות (מ-8,453 צעדים ביום לפני הסגר ל-7,710 במהלכו), היו פחות מאושרים (בסקאלה של מינוס 2 עד 2, מ-0.87 לפני הסגר ל-0.76 במהלכו) וקצב הלב שלהם במנוחה ירד (מ-62.6 פעימות לדקה לפני הסגר ל-62.1 במהלכו).
 
כאמור, בקרב הצעירים, נרשמה ירידה חדה במספר הצעדים היומי - מ-9,500 צעדים לפני הסגר ל-8,200 צעדים בלבד במהלך הסגר. לשם השוואה, בקרב גילאי 60 ומעלה, ממוצע הצעדים היומי ירד במהלך הסגר מ-7,500 צעדים ביום ל-7,200 צעדים.
 
בנוסף, הצעירים שהם לרוב 'טיפוסי בוקר', שקמים כל בוקר מוקדם לעבודה או להכין את הילדים לגנים ולבתי הספר, ישנו בכל לילה בממוצע 20 דקות יותר. מדובר בעלייה מ-7:05 שעות שינה לפני הסגר - ל-7:24 במהלכו. לעומתם, נתוני המבוגרים, מצביעים על עלייה של 10 דקות בממוצע מ-6:48 שעות שינה לפני הסגר ל-6:58 במהלכו.



ספרו של פרופ' נתן שניידר - הפוליטיקה של החמלה


הטיעון של הספר הוא  שחמלה - הקמפיין המאורגן להפחתת סבלם של זרים - הוא הצורה המודרנית של מוסר. זה מילא תפקיד חשוב מבחינה היסטורית בעליית חברות מודרניות, וזה ממשיך למלא תפקיד חשוב גם כיום. ואם אנו מבינים את מהות החמלה והקשר שלה למבנה החברתי, נוכל להסביר תנועות חברתיות רבות כיום, שנראות אחרת מקריות, חסרות תקדים ופוסט מודרניות. הרעיון שמראה הסבל מטיל חובה לשיפור נראה כאילו זה צריך להיות מושג ישן מאוד, אך הוא למעשה רעיון עדכני מאוד. יש מרחק גדול בין חובה שפעם כרתה קדושים לבין זו שנחשבת כיום לחובת כל האנשים הסבירים.

 


ספר.JPG

 

 

ספרו של פרופ' איציק ונציה - גישה חדשנית למימון התנהגותי

 


הספר "גישה חדשנית למימון התנהגותי" מציג אוסף של מאמרים מקוריים וחדשניים בתחום. פרקי הספר מכסים מנעד רחב של נושאים תוך שילוב אופטימלי בין נושאים מסורתיים במימון התנהגותי לבין נושאים שטרם קיבלו תשומת לב מספקת. סינתזה זו יוצרת מארג הרמוני בין מאמרים שמעמיקים את הידע הקיים לבין מאמרים שמרחיבים את המעטפת של המימון ההתנהגותי. כך, לצד נושאים כמו הטיות פסיכולוגיות בהחלטות פנסיוניות, הבדלים בהחלטות פיננסיות בין נשים וגברים, המלצות אנליסטים ותמחור חסר של הנפקות, הספר עוסק גם בסוגיות כמו תגובות מוטות לרגולציה ושינויים רגולטוריים, תגובות של משקיעים להוראות השונות של ממשל תאגידי, שיטות לנטרול הטיות פסיכולוגיות בתחזיות וחוזים אופטימליים תחת הטיות קוגניטיביות.

ההצגה של מספר רב של נושאים חדשניים תחת קורת גג אחת, עושה ספר זה אידאלי לכל המעוניינים להתעדכן בחידושים במימון התנהגותי הן בפן האקדמי והן בפן המעשי של התחום, והוא יכול לשמש גם כמדריך פרקטי על המימון ההתנהגותי בן ימינו.   


ספר 2.png