כניסה

דבר הנשיא לסגל עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"א

|

סגל יקר שלום רב,



שמי דרור ורמן, אני הנשיא החדש של האקדמית תל אביב יפו. 

אני היסטוריון, הגעתי למכללה רק לפני כמה שבועות, רבים מכם ומכן מכירים את המכללה טוב ממני.


אולם דבר אחד חשוב אני כבר יודע. בשבועות אלו ערכתי שיחות היכרות עם עשרות חברי וחברות סגל אקדמי, סגל מנהלי, וגם סטודנטים/יות. אצל רבים מהם/ן שמעתי מילים דומות. משהו בסגנון: "באתי למכללה במקרה, והתאהבתי"; או "הגעתי לאקדמית וגיליתי שהמוסד הזה הוא בונבוניירה"; או "אתה עוד לא יודע איזה כיף יהיה לך כאן, ובייחוד כשכולם יחזרו להסתובב במסדרונות ולהיפגש".


אני עברתי במסלול האקדמי שלי כמה וכמה מוסדות אקדמיים, בחו"ל ובארץ. אלה כולם היו ועדיין מוסדות עם גאוות יחידה. באחרון שבהם, באוניברסיטה העברית, הייתי דיקן הפקולטה למדעי הרוח, ואני מאד גאה בפקולטה שניהלתי לפני שהגעתי לאקדמית. אולם אוצר המילים הזה שפגשתי באקדמית בשבועות האחרונים היה חדש לי: אלו לא היו המילים שאני ועמיתי היינו בוחרים בהן באף מוסד להשכלה גבוהה שהייתי בו בעבר. יש משהו מיוחד מאד באקדמית ת"א-יפו.


שנת תשפ"א נפתחת בתנאים חריגים ויוצאי דופן, באמצעו של משבר הקורונה. בעודי כותב מילים אלו הלימודים נערכים עדיין רק בהוראה מרחוק, ואיננו יודעים עדיין כמה זמן יימשך מצב לא-נורמלי זה. הנסיבות הללו קשות לסטודנטים/יות, קשות למרצים/ות, קשות לסגל המנהלי. הן מכבידות במיוחד לסטודנטים ולסטודנטיות של שנה א', שטרם חוו לימודים בצוותא במכללה בחלל פיזי אחד.


לכן אני רוצה להדגיש השנה במיוחד את שנכון כמובן תמיד. המכללה האקדמית היא קהילה המצטיינת בקשר אישי בין חבריה וחברותיה, הן עם הלומדים בה והן בקרב חברי וחברות הסגלים השונים. קהילה נמדדת בעיתות משבר. ומה שקשה לסטודנטים קשה גם לנו, לחברי וחברות הסגלים. אנא שימו לב האחד לשנייה, והאחת לשני. שימו לב אם מי מעמיתיכם ומעמיתומיכן נראה לכם כאילו הוא או היא מתקשים, מאבדים קשר עם האחרים, טרודים בנושאים אחרים, ואולי במצוקה. ואני כמובן כאן לכל מי שרוצה לכתוב לי באופן אישי. דווקא בתקופה זו של מיעוט קשר אישי בלתי אמצעי חשוב לכולנו לדעת שאף אחד מהקהילה של המכללה האקדמית אינו לבד.



בברכת שנה פורייה ומהנה,

פרופ' דרור ורמן



תמונה של דרור ורמן.JPG