כניסה

פרופ' תמר קרון על אהבה וזוגיות

|

"אהבה וזוגיות מעניינים אותי, בהיותם כה מרכזיים בחיינו וברגשותינו. יש בהם מסתורין, הם מעוררים את הדמיון ואת ההשראה, הם מקור להתלהבות ושמחה ויחד עם זאת לתסכול, צער וכעס".

 

פרופ' תמר קרון, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית באקדמית תל אביב-יפו, מלמדת על עקרונות הטיפול הפסיכודינאמי, סמינרים –פשר החלום, וחלומות בתקופות מעבר, דיאלוג ואותנטיות.

נפגשנו עם פרופ' קרון לשיחה אודות אהבה, זוגיות והמיתוסים הקשורים אליהם. מהי האבולוציה של האהבה? כיצד התאהבות מבשילה לכדי זוגיות, מהם המבחנים שעלינו לעבור בדרך ואיך נוכל להבין אותם טוב יותר?

tamar-kron (1).jpg 

פרופ' קרון כותבת, מלמדת ועוסקת באהבה כבר שנים רבות:

 

"כפסיכולוגית ומטפלת אני פוגשת בבעיות של אהבה וזוגיות אצל רוב האנשים הפונים אלי, וכאוהבת אגדות ומיתוסים אני פוגשת את האהבה כמעט בכל מיתוס ואגדה.

 

אני שואפת ומקווה לכך שהסטודנטים הלומדים בקורסים ובסמינרים שלי יפתחו את כושר ההתבוננות שלהם בעצמם ובאחרים, את יכולת ההקשבה והאמפתיה,  ואת המיומנויות הנחוצות לענות למי שיפנה אליהם בעתיד בבקשה לעזרה בבעיות הנפש.  מעבר לכל אלה, אני מקווה שהסטודנטים שלי יעמיקו את אהבת בני האדם ואת ההבנה והאמונה שהקשר האנושי הוא הכלי החשוב ביותר בפסיכותרפיה".

 

אהבה מנצחת - גם את הזמן

האהבה, לדבריה, אוניברסאלית ועל זמנית. היא איננה משתנית, וכך גם המיתוסים אודותיה ואודות הזוגיות. לא חשוב היכן מוצאים אותה: "במפגשים חברתיים, במסיבות, בכיתת הלימודים או באינטרנט. כאשר נדלקת אהבה – היא נדלקת, לא משנה איפה נמצאה".

 

ממה מורכבת האהבה?

 

האהבה, כמו בחיים, מורכבת משלבים, היא מעגלית. מעגל חיים זוגי, והדבר נכון לכל זוג, מורכב משלבים, כאשר ההתאהבות והאהבה הרומנטית הם רק חלק מהם. את השלבים האלה מונה בפנינו פרופ' קרון, ואומרת:

"נרצה להבין את האהבה והזוגיות, הבנה שיכולה לעזור לנו במשברים שהם חלק מהזוגיות, כדאי שנבין מעגל זה".

 

ההתאהבות היא רק ההתחלה

 

ההתאהבות ובחירת בן הזוג זהו השלב הראשון במעגל החיים הזוגי . ההתאהבות  היא פעמים רבות השלכה של מה שאני קוראת לו " תמונת החלום הפנימית". תמונה זו מורכבת מחוויות ומשאלות מודחקות, הקשורות בהורים המופנמים ומושפעות מההורים שגידלו אותי. אולם לא זאת בלבד.

 

תמונת החלום הפנימית מושפעת גם מהארכיטיפים, שהם הלא מודע הקולקטיבי, שכולל תבניות קדומות, כלל אנושיות, המוטבעות בנו, ומשפיעות על קליטת החומר שלנו מהסביבה, ועל עיבודו הפנימי. המבנים האלה הם מעין נתונים מולדים, הם לא קשורים להיסטוריה האישית של אדם זה או אחר. הארכיטיפים הנשיים והגבריים גם הם מרכיבים את תמונת החלום הפנימית. הנטייה שלנו היא לחפש ולמצוא במציאות אדם שנדמה לנו שיתאים לתמונה זו, ובאדם זה נתאהב.

 

אנחנו ביחד - יחידה מופלאה

 

השלב השני של הזוגיות ממשיך את השלב הראשון. קראתי לו "שלב האהבה העיוורת והסימביוזה". המוקסמות ההדדית נמשכת – יחד עם ההשלכות. לכן זו אהבה עיוורת – אנחנו מאוהבים בתמונת החלום הפנימית שלנו ולא רואים ממש את בן/בת הזוג המציאותי. כל אחד ואחת מבני הזוג גם מקבל/ת על עצמה את ההשלכות המושלכות עליה. מכאן נובעת הסימביוזה, ההרגשה שאנחנו כל כך יחד, מין יחידה מופלאה,  בועה בתוך העולם שסביב.

 

מתעוררים אל המציאות

 

השלב השלישי הוא שונה. זהו "שלב ההתפכחות וההפרדה"; שלב שמגיעים אליו בדרך כלל בגילאי 30-50. ככל שהחיים יחד נמשכים, קשה יותר להחזיק בהשלכות של תמונת החלום הפנימית. בן/בת הזוג "מתקלפים" מההשלכות ונהיים לבני אדם יותר ויותר מציאותיים. ההתפכחות קשה וכואבת, ולא זו בלבד, אלא שפעמים רבות הקצב שלה שונה אצל כל אחד מבני הזוג.

 

כך יכול לקרות, לדוגמה, שבת זוג לא תהיה מוכנה יותר לשאת את ההשלכות של בן זוגה עליה, ותפסיק להתאים את עצמה להשלכות האלו. בן זוגה יתהה – מה קרה לה? מדוע השתנתה? כעסים ומריבות מלווים את התהליך. או שיתכן ובן הזוג, לדוגמה, מתוך התפתחותו ירצה בפחות סימביוזה וביותר הפרדה. בת הזוג תיכנס לחרדה, ותנסה להחזיר אותו לסימביוזה הקודמת בכל מיני צורות והתנהגויות, בחלקן לא מודעות.

 

מרבית הפניות לייעוץ וטיפול זוגי הם של זוגות בשלב ההתפכחות וההפרדה. כאשר הקשר הזוגי עמוק מספיק כדי לעמוד בכל המשברים, יש לזוג סיכוי לצאת מהם מחוזק יותר ולעבור לשלב הבא. אולם כאשר האחד מבני הזוג או שניהם אינם מוכנים לוותר על הפנטזיה של הזוגיות המושלמת;, או ממשיכים להחזיק בהשלכות, ועתה יהיו אלה השלכות של האשמה וכעס, כשה"פייה" הופכת ל"מכשפה" וה"גיבור" הופך ל"רודן" – יכול המצב להגיע לפרידה. יש לציין שכאשר אין נכונות לעבוד עבודה פנימית ולהבין מה הביא למשבר הסופי, הסיכוי רב שבזוגיות הבאה יקרה אותו תהליך שיביא שוב למשבר.

 

דיאלוג אמיתי

 

כאשר בני זוג צולחים את המשברים בשלום – יש להם סיכוי להגיע לשלב הרביעי שקראתי לו "חיבור מחדש שוויוני ודיאלוגי". בני הזוג פוגשים זה את זה כבני אדם מציאותיים, עם פחות השלכות. יש אפשרות לשוויוניות רבה יותר, לא רק מבחינת חלוקת תפקידים, אלא גם מבחינת התלות והעצמאות.

 

יש פתיחות לדיאלוג אמיתי, כשכל אחד מבני הזוג יכול להביא את עצמו באופן שלם ואותנטי. ההתמסרות ההדדית מבוססת לא על פחדים ולא על עיוורון, אלא על בסיס של רצון חופשי וקשר עמוק , ללא התעלמות מחסרונות ובעיות. והעיקר – הנכונות לסלוח והמוכנות לדבר ולפתוח מאפשרים לאהבה להתקיים לאורך זמן.