כניסה

הקשר המרתק בין גוף־לנפש: הכירו את איש סגל החודש שלנו, ד"ר אנדרס קוניצ'זקי מביה"ס למדעי ההתנהגות

|

ד"ר קוניצ'זקי מספר לנו על הקשר המרתק בין גוף לנפש, היכולת לעשות מניפולציה על תחושות הגוף שלנו, וההיבטים החיוביים והשליליים של הפסיכוסומטיקה

 

ד"ר אנדרס קוניצ'זקי (בן 50, מרמת השרון) הוא מ"מ ראש המגמה לפסיכולוגיה רפואית בתואר שני בפסיכולוגיה ופסיכולוג קליני ורפואי. יליד אורוגואי שעלה לארץ בצעירותו בגיל חמש והספיק לנדוד בין רחובות, תל־אביב ורמת השרון עם השנים.

לאחר לימודיו עבר מספר תחנות משמעותיות בבתי־החולים המובילים הישראל. בין היתר היה בעל מרפאה פסיכוסומטית בשניידר ולאחר מכן פסיכולוג ראשי של בית־החולים שיבא (תל־השומר). הוא עובד במספר גישות: פסיכואנליזה, היפנוזה, CBT, ביו פידבק ותיאוריות טרנס־פרסונליות, תוך התמקדות בחלק הרוחני שבספקטרום העולם הפסיכולוגי. כיום הוא חוקר ועוסק בפסיכוסומטיקה.


ספר לנו קצת על תחום זה, מהי פסיכוסומטיקה?


"שדה הפסיכוסומטיקה נחלק למספר תתי־תחומים. הראשון הוא מטופלים הסובלים ממחלות מאובחנות כמו סרטן או בעיות לב, ואז העבודה של המטפל היא לעבוד עם השינויים שיוצרת המחלה בחייו של אותו אדם. למשל, המחלה עשויה ליצור שינוי בזהות המטופל, באורח חייו ותפקידו של הפסיכולוג לסייע בהתמודדות עמן".

הוא ממשיך: "תת־התחום השני הוא 'הפרעות פונקציונליות' הנגרמות בשל סיבה משולבת 50%-50% של אספקט נפשי ואספקט פיזי, כמו מחלת הכרון שהיא בעלת סממנים רפואיים אך היא מתפרצת בגלל סיטואציה מתוחה, כמו שירות צבאי. מטרתו של המטפל במישור הזה היא למנוע התקפים ולסייע לאזן את המחלה".


"תת־התחום השלישי הוא נפשי בעיקר, 90% נפשי ועוד 10% גופני", ד"ר קוניצ'זקי מתאר, "אנו נתקלים פעמים רבות בתופעות של שיתוק וכאבים באזורים שונים בגוף, שאינם תואמים את האנטומיה, ולכן לא קיים ממצא גופני שמעיד על מקורם. אין מדובר בכאב שאינו אמיתי, אך המקור שלו הוא כתוצאה מטראומה או אירוע נפשי אחר שגורם לתופעה". הוא מסביר: "דרך מגוון הכלים הטיפוליים כמו ביופידבק והטכניקות הנוספות שבהן התמחיתי עם השנים, ניתן לעזור למטופלים בכל המישורים הללו של הפסיכוסומטיקה".


כיצד הגעת לתחום המרתק הזה?


"מאז ומעולם עניין אותי הגוף. זהו הדבר הכי קרוב אלינו, אך גם הכי רחוק מבחינת היכולת שלנו לשלוט בתהליכים המתרחשים בו. למשל, פצעי בגרות אנו יכולים לראות ולחוש אותם, ללא יכולת לשנות דבר בתהליך הגדילה או ההעלמות שלהם. הפרדוקס הזה תמיד עניין אותי, גם בשל העניין שלי בפילוסופיה".


הוא מסביר: "עד היום אני עוסק בתחום של פילוסופיות מיינד, העוסקות בסוגיה של הקשר בין גוף לנפש, תחום מרתק שאינו מובן מאליו. מגיל צעיר ביליתי בבתי חולים, וחשתי תמיד שהרפואה היא פשטנית מדי לטעמי ולא מספקת, לא את המזור שחיפשתי ולא את הסקרנות. הפסיכולוגיה והפסיכוסומטיקה מספקות את התשובות למקומות שבהם הרפואה נכשלת".



2020-12-17__9_-___.jpg

ד"ר אנדרס קוניצ'זקי 



כיצד אתה מיישם את הנושאים הללו בתקופה הזו של הקורונה?


"הקורונה זה וירוס עם סוגסטיה, יש לו הרבה יחסי ציבור. ברגע שיש יחסי ציבור רבים לתופעה כלשהי יכול להתרחש אפקט הפלסבו המשפיע על מטופלים. ההשפעה היא פיזית ומבוססת על רעיון שביססנו לעצמנו", הוא ממשיך, "היום, אנו יודעים שתודעה אינה רק המוח. כל הגוף הוא תודעה. לכן, כל רעיון שאנו חשופים אליו משפיע על כל אדם ועל גופו בצורה אחרת. לכל אדם יש את האזורים הרגישים יותר".


ד"ר אנדרס מספר: "בתקופת הקורונה הייתי אחראי על מוקד טלפוני שקיבל פניות מאנשים שונים. מעבר לחרדה והדיכאון, רבים דיווחו על תופעות שונות של תחושות שהתבטאו באמצעות הגוף, חיכו לסימפטומים או פרשו סימפטומים שלא היו קשורים למחלה, ויצרו הקשרים לא נכונים. הגוף הפך לחלק מרכזי בחוויה".


"אפשר להשוות זאת למצב החירום שיש עכשיו בשל המצב הבטחוני, אנשים מדברים על מצב של חרדה אך השיח אינו עוסק בתופעות הפיזיות כמו בתקופה שבה התמודדנו עם הווירוס, המקושר להיבט הפיזי. אנשים אימצו תופעות לוואי גם אם לא חלו בקורונה, כמו: 'אני לא חש בהבדל בטעם בין שני סוגי שוקולד'. בפועל, גם במצב שגרה אותו אדם לא היה חש בהבדל, אך עכשיו חלק מהאנשים מקשרים זאת לקורונה".


"ניתן להשתמש בכוח השכנוע העצמי הזה גם לטובה", הוא מתאר, "למשל, אני יכול ללמד ילד שעומד לעבור בדיקת דם, והוא חושש ממנה, להפחית את התחושה באותה יד באמצעות היפנוזה. כך, הוא יחוש פחות את הכאב באמצעות מניפולציה על התחושה".


מה אתה חוקר כיום?


"אני מרותק מההיבטים השונים של מדיטציה ומיינדפולנס וההשפעה שלהם על התודעה. ישנו רגע שבו אדם מגיע למצב תודעתי שונה שבו מופיעה רגיעה שאינה קשורה למי שאתה מחוץ למדיטציה, לתארים שלך או לכל האספקטים האחרים. הרגע הזה, לדעתי, יש בו אלמנט של ריפוי. אני חוקר אותו עם הסטודנטים שלי. חקרנו את החוויה של מוזיקאים המתחברים למוזיקה ומגיעים לרגע הזה. אנו מנתחים את החוויה הזו באספקטים שונים בחיים, כאשר המטרה היא להביא את הרגע הזה לתוך טיפול ולהשתמש בו לריפוי".


אתה גם שותף בפיתוח אפליקציה בתחום נוסף


"אכן, תחום נוסף שאני חוקר בשיתוף עם חברה נועד לטפל באמצעות צ'ט, דרך אפליקציה. יצרנו פרוטוקולים שמבוססים על CBT שמאפשרים לבצע טיפולים מרחוק, למתבגרים ומבוגרים".


"הבנתי שבתור מטפל יש לי ארגז כלים גדול שיכול לעזור למטופלים", הוא מסביר, "למשל, כדי ליצור שינוי בחשיבה (מבחינה קוגנטיבית) או שינוי פסיכולוגי, אפשר גם לשנות עם סיפורים על שינוי עצמי או כלים התנהגותיים. בתור מטפל אני נכנס לאפליקציה ויכול לשלוח את החומרים המתאימים לבעיה של אותו ילד. למשל, סרטון המסייע לילד להבין מה מתרחש בגוף כאשר הוא חרד. אני יכול לשלוח סרטון המסביר על מיינדפולנס ואז קובץ שמע שמסייע לתרגול. כיום, הנושא עדיין נמצא במחקר, ומוכיח את עצמו".


"עבור הילדים", הוא מסביר, "הרבה יותר קל לעבוד עם אפליקציה המתאימה לעולמות התוכן שלהם באופן שוטף במהלך השבוע, מאשר לשבת בשיחה מרוכזת לפתור בעיה. מבחינה קהילתית, ניתן להנגיש את הטיפול הזה בעלות נמוכה ליותר ילדים, זאת משום שמטפל אחד מסוגל לטפל במקביל בקבוצה גדולה יותר".


בפן האישי יותר, איזה ספר קראת לאחרונה שהשפיע עליך?


"אני קורא עכשיו את 'עליסה בארץ הפלאות', ספר שכיום אני כותב עליו הרצאה. אני תמיד חוזר אליו, אני אוהב את הנושא שמראה את גבולות התודעה שלנו".


מה המוטו שלך בחיים?


"ליצור ולהיווצר".


בתקופה האחרונה ד"ר קוניצ'זקי הקליט מספר פודקאסטים בתחום התמחותו. הקשיבו להרצאה בעמוד הפודקאסטים של האקדמית תל־אביב־יפו בקישור הזה.