כניסה

הסקרנות שהובילה להתמחות: הכירו את איש סגל החודש שלנו, ד"ר דוד עזרא מביה"ס למדעי הסיעוד

|

לא אחת אנו משתמשים בביטוי "אדם עם ראש על הכתפיים" אבל שוכחים עובדה חשובה אחת: הצוואר שלנו הנמצא ביניהם. איש סגל החודש שלנו מתמקד בדיוק באזור הזה בגוף – עמוד השדרה הצווארי, וחוקר את המבנה המורפומטרי שלו, כמו גם את הביומכניקה של הצוואר מעל שני עשורים. הכירו את ד"ר דוד עזרא מביה"ס למדעי הסיעוד


 

ד"ר דוד עזרא הוא אחד מהמרצים הוותיקים של ביה"ס למדעי הסיעוד והוא מומחה בתחום האנטומיה והפיזיולוגיה. עצרנו אותו לראיון קצר ושמענו מידע מרתק.


ד"ר עזרא, מה גרם לך לבחור דווקא בצוואר במחקר?


"אזור הצוואר הוא נושא שמעט מאד חוקרים מתמקדים בו. בתחום הזה חשתי ש'לקחתי הימור' וכן הגעתי למקומות מסקרנים ומרתקים". הוא מספר: "זהו האזור שמחזיק את הראש, לבדו, משקל של 6%-7% מכל הגוף, ואנו מעמיסים עליו לא מעט. היכולת של הצוואר לנוע במגוון של אפשרויות תנועה הופכות אותו למרתק במיוחד".


המחקר הוביל את ד"ר עזרא למקומות שונים ברחבי העולם ולגילויים מרתקים. בין היתר, הוא הגיע לעיר קליבלנד שבאוהיו, ארה"ב, שם חקר במוזיאון הלאומי לטבע המכיל אוספי שלדים מסודרים להפליא. "בתקופת הניו־דיל היה משבר כלכלי חריף מאוד", מספר ד"ר עזרא, "משפחות רבות לא יכלו לממן קבורה יקרה ליקיריהן. לכן, הן החליטו לתרום את גופם של הנפטרים למדע. זהו מקור מידע מרתק שאליו אני נוסע במקביל לכנסים מקצועיים בחו"ל".


מדוע דווקא שלדים, למה לא לחקור חוליות באמצעות פתרונות דימות מתקדמים?


"הכל התחיל מנושא המחקר לדוקטורט. בחנתי את השינויים במבנה המורפומטרי של החוליות לאורך חייו של אדם. נכון, אפשר לבצע את המחקר באמצעות CT או צילומי רנטגן", הוא מסביר, "אך אז לא ניתן לראות את כל מבנה העצם בצורה חדה, ניתן לבצע מדידות והסתכלות על פתולוגיות משום שרואים באופן נקי את העצם. בחינה של העצם היבשה מעניקה מידע רב".




דודי_עזרא.jpg

ד''ר דוד עזרא




מה גילית במחקר?


"האדם בעידן הנוכחי עבר שינוי משמעותי באורח החיים. אנו נעים פחות ונמצאים מול המחשב רוב היום, עוד לפני עידן הקורונה. הייתי מרחיק לכת ואומר שחוסר התנועתיות הזו קיימת בכל העולם, ויש לכך משמעות על חוליות הצוואר. אדם שמביט בטלפון הסלולרי מכופף את ראשו ומפעיל לחץ ברמה גבוהה פי ארבע על חוליות הצוואר בהשוואה למצב רגיל".


כיצד ניתן לפתור זאת? מה היית ממליץ למרצים ולסטודנטים בתקופת הקורונה?


"אני באופן אישי ביקשתי לא ללמד מול הזום, בישיבה, אלא לעבוד לבד בכיתה קיימת שבה אני יכול לצעוד, להסביר על הלוח. בתחום האנטומיה יש לא מעט מושגים והלוח הוא כלי מרכזי. כך, הגוף פחות חשוף לנזקים השונים הנובעים מישיבה ממושכת. גם בישיבה מול המחשב אני ממליץ לכל אחד לשנות את כיוון המבט, לעמוד מדי פעם או לצעוד ולא להישאר ישוב".


ביצעת שיתופי פעולה עם מרכזים רפואיים נוספים בתחום, תוכל לספר מעט על המחקרים?


"אכן, היו מספר שיתופי פעולה מעניינים. בבית החולים ברזילי בחנתי את תחום הכאב והקשר  לעקומה הצווארית של מטופלים באמצעות שאלונים בשיתוף המחלקה הרדיולוגית ובדיקות CT. מחקר נוסף התבצע באוניברסיטת תל־אביב יחד עם שותף שבו אנו בדקנו אילו מקצועות מנבאים את ההצלחה של הסטודנטים במקצועות הסיעוד. שם גילינו כי אנטומיה, פיזיולוגיה ופרמקולוגיה יוכלו לנבא את ההצלחה. אני מבצע גם שיתוף פעולה מעניין עם הוספיס לחולי סרטן בתל־השומר שם אנו בודקים (בכפוף לאישורי הלסינקי כמובן) את הסימפטומים של חולי גליאובלסטומה. גילינו נתונים מעניינים במחקר בין השאר על ההבדלים בסימפטומים בין גברים ונשים וכן בין מטופלים ממוצא אתני שונה. כיום, הנתונים נמצאים בשלבי ניתוח התוצאות ועומדים לפני פרסום".


קצת בפן האישי, מה אתה עושה בשעות הפנאי?


"התחביבים שלי הם טיולים וצלילה. עד כה הספקתי לכסות חלקים מהארץ ובעולם. בין השאר, יצאתי לצלול בריף הגדול באוסטרליה. נוסף על כך אני גם משחק טניס".


איזה ספר השפיע עליך לאחרונה?


הספר "תמצית געגוע" על אחד המפקדים הנועזים והאמיצים ביותר שקמו אי פעם בצה"ל – תת אלוף ארז גרשטיין ז״ל. הספר מתאר את חייו ומשמש דוגמה ומופת איך אדם יכול להיות מפקד נועז ואדם מיוחד".  

 

לסיכום, זכרו את הצוואר שלכם בתקופת הקורונה המלאה בשיחות "זום" מול המחשב, ונסו ליישם כמה מהתובנות המרתקות שד"ר עזרא שיתף עמנו.