כניסה

מרגישה שזכיתי / רננה זוננברג

|

לרננה זוננברג, בת 26, סטודנטית למדעי הסיעוד, לא לקח הרבה זמן להחליט היכן היא רוצה ללמוד:


 

"הגעתי לייעוץ באקדמית בעקבות שיחת טלפון, שבה סיפרו לי על הלימודים בבית הספר למדעי הסיעוד- שלושה ימי לימודים, שבסופם מקבלים תעודת מדריכה קלינית. הגעתי לייעוץ ופשוט התאהבתי. כל כך נהניתי מהיחס ומהאווירה, והחלטתי לבוא ליום הפתוח ולהירשם, ביום הפתוח הכרתי את ראש בית הספר ועוד כמה מרצים, וההתאהבות רק התעצמה. כבר לא יכולתי לחכות לתשובה שהתקבלתי ולהתחיל את הלימודים. וכשהתחלתי, גיליתי שהשיעורים מצולמים וניתן לצפות בהם בזמני החופשי דרך האינטרנט. מה שמשאיר מקום גם לחיי חברה ומשפחה".


 

רננה, תושבת תל אביב, במקור מראש פינה, ("המקום הכי יפה שיש בארץ"). רצתה תמיד לעבוד עם אנשים:


 

"כשחשבתי על הלימודים, חשבתי על תחומים שמעניינים אותי: רפואה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית. לכן חשבתי שמקצוע הסיעוד או להיות אחות זה המקצוע המושלם עבורי, מאחר והוא שילוב של רפואה ופסיכולוגיה.
יחד עם זאת, אני מאמינה מאוד בתרומה של החלק הנפשי לריפוי. אני יודעת שיש לי פוטנציאל להיות טובה בזה. הייעוד שלי בעבודה הוא לגרום למטופלים שלי להיות מרוצים ולשמוח בתקופת האשפוז שלהם, על אף הסבל הנפשי. בית חולים יכול להיות גם מקום חיובי, ואני שם כדי להראות להם את זה".

 

12239645_10207743110114229_847592926591826130_n.jpg 


 

האם הציפיות המקדימות שהיו לך לפני תחילת הלימודים התממשו?
"רציתי להית בכיתה קטנה ושיהיה יחס אישי וקשר טוב וחברי בין הסטודנטים ועם הסגל. רציתי ללמוד גם משהו שיעניין אותי, שאני איהנה ממנו, כדי שבסוף, כשאגיע למחלקות ולהתנסויות, ארגיש שהמקצוע הזה באמת מתאים לו.


 

אני חייבת לומר שההתחלה לא הייתה פשוטה: בסמסטר הראשון בשנה א' היינו 100 איש בכיתה וגם מבחינה לימודית, זה היה קשה. אבל יצרנו קשר קרוב עם ראש החוג שלנו, המצב מהר השתנה וכבר בסמסטר ב', התחלקנו לשתי כיתות וקיבלתי את מה שרציתי - את תחושת ה"כיף" מהלימודים.


 

עכשיו, כשאני בשנה ג', אני חייבת לומר שאני מאוד נהנית להיות באקדמית, גם כשאין לימודים. מבחינה אקדמית, השיעורים מעניינים, המרצים מעולים. אני מאוד נהנית להסתובב באקדמית (לפעמים כשאני באזור ,גם אם אין לי לימודים, אני קופצת סתם כדי להגיד שלום). מבחינה לימודית- רוב השיעורים הם ממש מעניינים והמרצים פשוט מעולים. כשהתקדמנו ממבואות לשיעורים ספציפיים ופרטניים, תוכן הלימודים נהיה מעניין יותר ויותר.


 

השנה התחלתי את ההתנסויות המקצועיות בבתי החולים. כרגע אני נמצאת במחלקת עור באיכילוב ומדובר בחוויה עצומה. חברים שלי, שרואים אותי במחלקה ו/או שומעים אותי מספרת חוויות מביה"ח (דבר שאני עושה כל הזמן), אומרים לי שאני קורנת . גם המטופלים שלי וגם השהות שלי במחלקה עושים לי כל כך טוב, שאני בטוחה סופית שזה המקום שלי. כך שבהחלט אפשר לומר שכגודל הציפייה, כך גודל ההנאה והסיפוק. אפילו יותר".



 

לסיום, מילה למתעניינים שיגיעו ליום הפתוח הקרוב ושוקלים להתחיל את דרכם באקדמית.


 

"אני הייתי שואלת את מי שמגיע ליום הפתוח באיזה מקצוע הם רוצים לעסוק ולמה ומה הציפיות שלהם מתקופת הלימודים. מי שרוצה לעסוק בסיעוד ושוקל ללמוד באקדמית, אוכל לספר לו על היתרונות של הלימודים - שלושה ימים בלבד, שיעורים מצולמים, יחס אישי וחם מהמזכירות ומראש החוג ומהמרצים, על הרמה הגבוהה והעניין הרב. בנוסף, אפשר גם לפרט על היתרונות של האווירה הסטודנטיאלית והלימודית באקדמית.


 

אני יכולה להעיד כי אחרי שלוש שנים, רמת ההתלהבות שלי רק הולכת וגדלה ואני מרגישה שעשיתי בחירה נכונה ושזכיתי. אני ממליצה, כי אני רוצה שכולם ירגישו מרוצים כמוני"