כניסה

האקדמית משווה: ד"ר מיכל בראון, יועצת הנשיא להוגנות מגדרית, מספרת על התכנית המרתקת לקידום הוגנות מגדרית באקדמית

|

​ד"ר מיכל בראון, מרצה בכירה בביה"ס למדעי ההתנהגות ויועצת הנשיא להוגנות מגדרית, מספרת לנו עם פתיחת שנה"ל החדשה על תכנית "קו המשווה" שמטרתה לקדם הוגנות ושוויון מגדרי במרחב האקדמי



ספרי לנו תחילה כיצד נוסדה תכנית "קו המשווה" ומהי מטרתה?

 

"תכנית "קו המשווה" היא תכנית שמובילה מל"ג/ות"ת במטרה לקדם הוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה בארץ".

ד"ר בראון מסבירה על איזה צורך מבקשת התוכנית לענות: "התכנית מנסה בין היתר לתת מענה לתופעת 'תנועת המספריים', מצב שבו ככל שהדירוג האקדמי עולה, כך יש שיעור נמוך יותר של נשים. בעוד שיש לא מעט מרצות ומרצות בכירות, ככל שעולים לדרגות פרופסורה, יש פחות ופחות נשים". עוד היא מדגישה: "המטרה היא להגדיל את הייצוג של נשים בסגל האקדמי, שמהווה את הליבה ואת מוקד קבלת ההחלטות האקדמיות. כמו כן יש חשיבות לכך שיותר נשים תוכלנה להוות דוגמה לסטודנטיות ולסייע להן להתקדם".

 

כיצד התוכנית מיושמת אצלנו בקרב סגל המכללה?

 

"התכנית מתמרצת מוסדות להשכלה גבוהה ליישם אסטרטגיה ותכניות פעולה לקידום חשיבה מגדרית והוגנות מגדרית, והיא מבוססת על עמידה ביעדים מוגדרים בהתאם למצבו ואופיו של המוסד האקדמי. מוקד התוכנית הוא הסגל האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה, ולצד זאת התוכנית גם תתייחס לנשים בקמפוס: הסגל המנהלי והסטודנטיות".




מיכל.JPG

ד''ר מיכל בראון 




איך אנחנו מטמיעים את התוכנית?


"הגשנו למל"ג/ות"ת דו"ח מפורט על המצב הקיים במכללה, בהתאם לתחומי פעילות וקריטריונים שחלקם נקבעו על ידם וחלקם הוגדרו על ידינו. הד"וח הוגש בליווי התחייבות של המכללה לקדם ולשפר סעיפים מסוימים. במהלך תקופת התכנית תיבחן הפעילות וכתוצאה מכך ניתן יהיה לקבל אינדיקציה האם ובאיזו מידה המכללה עומדת ביעדים שנקבעו על ידי מל"ג/ות"ת וביעדים שהציבה לעצמה".  

 

ד"ר בראון מספרת על התמיכה הגדולה שהתכנית מקבלת מהנהלת המכללה: "מי שאחראי על התוכנית הוא נשיא המכללה, פרופ' דרור ורמן. אני, בתפקידי, כמו כל היועצות להוגנות מגדרית במוסדות האקדמיים, מייעצת ועוזרת לקדם את התכנית, אך מי ששם לו למטרה לקדמה באמת הוא המוסד עצמו והעומד בראשו. אני חייבת להגיד שאכן הובלת התכנית באקדמית נעשית בידי נשיא המכללה ואני זוכה לשיתוף פעולה יוצא דופן ורוח גבית מכל הנהלת המכללה. לא זה המצב בכל המוסדות אקדמיים".



ספרי לנו על פעילויות שמתקיימות במכללה במסגרת התכנית

 

"הגדרנו שתי סוגיות מרכזיות שונות שדורשות מענה. הראשונה – קידום נשים לדרגת פרופסורית חברה ופרופסורית מן המניין. ברמת המרצות והמרצות הבכירות, מצבנו במכללה מצוין ויש כמות נכבדה של נשים שנמצאות בדרגות האלו. אך, תנועת המספריים מתקיימת גם אצלנו, ומטרת המכללה היא לעזור למרצות להתקדם אל עבר הפרופסורה. אחת מהפעילויות הנעשות במסגרת התכנית היא ריטריט כתיבה הנקרא "חדר משלך", שבו אנו יוצאות לימי כתיבה מרוכזים שמטרתם לייצר זמן ומקום שקט שבו אנו מתנתקות מדברים אחרים. כל אחת מהמרצות כותבת את המאמרים או הצעות המחקר עליהם היא שוקדת, כשכל אחת מהן נדרשת להציב לעצמה יעדים ברורים עוד לפני היציאה לריטריט. הרווח מהריטריט הוא כפול - המרצות מקבלות את המרחב והזמן לעסוק בפיתוח המחקר שלהן מבלי להתעסק בדברים אחרים, ובנוסף מתגברת תחושת השייכות הן למוסד והן לקבוצה. כך נוצרת קהילה חזקה של נשים חוקרות במכללה".


"תכנית שלא תצא לפועל השנה אך כן נמצאת בקנה היא תכנית מנטורינג, שבה מרצות בכירות ישמשו כמנטוריות למרצות זוטרות, גם מבחינת הכתיבה – איך לפרסם ואיפה כדאי לפרסם וגם מבחינת נושאים נוספים כמו ניהןל סוגיית בית-עבודה", מוסיפה ד"ר בראון.




PHOTO-2021-10-07-09-46-60.jpg

PHOTO-2021-10-07-09-46-27.jpg

PHOTO-2021-10-07-09-44-51.jpg

PHOTO-2021-10-07-09-44-6.jpg

PHOTO-2021-10-07-09-44-50.jpg

מרצות האקדמית מתוך ריטריט הכתיבה "חדר משלך" 




 

מה הסוגיה השנייה?

 

"עיצוב סביבה מוסדית תומכת מגדר, הכוללת מרחב בטוח גם ברמה הפיזית וגם ברמה המילולית. בהקשר זה ניתן להזכיר את הנושאים של מניעת הטרדות מיניות, שפה שוויונית ועוד".


"יוזמה נוספת שבכוונתנו לקדם בעקבות למידה מעשייה של אוניברסיטאות בחו"ל", היא מוסיפה, "היא קמפוס שמעודד את האיזון בין העבודה לבין המשפחה – או בשפה המקצועית קמפוס שהוא family friendly. זאת משום שפעמים רבות כשמרצות מתחילות קריירה אקדמית, הן נמצאות במקביל בשלבים של הקמת משפחה. חשוב לנו לתת דגש ולהתייחס לאירועים (לידה, טיפול בבן.ת משפחה חולה ועוד) שיילקחו בחשבון בתהליכי הקידום, במובן של התייחסות לזמן אקדמי ולא לזמן ביולוגי. בנוסף,  לבחון אפשרות של סיום ישיבות בשעה מוקדמת יחסית, לתת קדימות לחברי סגל - הן גברים והן נשים – שהם הורים לילדים קטנים - בשיבוצי שעות ההוראה שלהם".

 

ד"ר בראון מספרת: "דבר נוסף שיתחיל השנה הוא הגברת המודעות ומניעת הטיות מגדריות. המחקר מלמד אותנו שיש הטיות מגדריות רבות שלא שמים לב אליהן. בתהליכי הקליטה והקידום, בהוראה בכיתות הלימוד, ביחס לסטודנטים לעומת סטודנטיות ועוד. במהלך השנה נקיים סדרת סדנאות לחברי הסגל, בעיקר האקדמי, אך לא רק, סביב הטיות מגדריות לא מודעות".

 

מהם היעדים שאתם מציבים למכללה במסגרת התוכנית?

 

"לאורך כל ההיסטוריה, במקום שבו מיעוטים, ובוודאי נשים, הצליחו לפרוץ, להשמיע קול ולהיות שותפים בתהליכי קבלת החלטות – להשכלה היה מקום מרכזי. אנו רואים בקידום נשים באקדמיה דרך חשובה על מנת לקדם ערכים של שיוויון. במסגרת זו אנו רוצים לקדם נשים ולעצב סביבה מוסדית תומכת מגדר, כך שנשים ימצאו מקום וקול במכללה. בנוסף, היותה של המכללה נטועה בתוך המרחב אנו מקווים דרך השינויים במכללה להשפיע על החברה בה אנו חיים דרך חינוך, דוגמה אישית וקידום תהליכים חברתיים". 

 

מה מניע אותך? איך את מסתכלת על הנושא המגדרי באופן אישי?

 

"כשמסתכלים על התקופה הזו, מצד אחד אנחנו זוכות לחיות בתקופה שבה יש לנו הנשים את היכולת לבחור, להיבחר, להשמיע קול, ללכת איך שאנחנו רוצות, לאהוב את מי שאנחנו רוצות ועוד וזאת בזכות נשים אמיצות שסללו לנו דרך. מצד שני, גם בישראל של היום, לצערי, יש עוד הרבה מאוד מקומות שבהם נשים לא נמצאות, נפגעות, מושתקות ואינן מיוצגות בהתאם לשיעורן באוכלוסיה. דווקא מהמקום הפריבילגי שלנו, אנו נדרשות לפעול כדי לחולל שינוי. יש משהו מרגש בלהבין שאנו חלק מהמהפכה ולהשפיע על החברה בה אנו חיות ובה הילדות והילדים שלנו גדלות.ים".

 


צרו קשר בנושא עם ד"ר מיכל בראון: migdar@mta.ac.il