כניסה

האם בחינות הקבלה להשכלה גבוהה אכן מפלים בין מגזרים בחברה הישראלית?

|

פרופ' גיל גולדצווייג, מרצה בכיר מבית הספר למדעי ההתנהגות, מונה ליו"ר האירוע של האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (אפ"י) ושופך אור על נושאים מרכזיים בהם דנים במהלך האירוע ובהם אחת מהסוגיות המשמעותיות והשנויות במחלוקת - הפערים החברתיים בתוצאות בבחינות ההערכה


פרופ' גילי גולדצווייג מבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית תל אביב יפו נבחר לעמוד בראש הכנס השנתי של אפ"י, האגודה הישראלית לפסיכומטריקה. האגודה עוסקת במבחני הערכה ומדידה, דוגמת הפסיכומטרי או המתאם ללימודי פסיכולוגיה, ופועלת לשיפור וטיוב של השאלונים והמסקנות הנגזרות מהם.

 

אחד הנושאים שמעסיקים את האגודה הוא הפערים בין מגזרים שונים בהצלחה בבחינות. "יכול להיות שהפערים במבחנים משקפים שמערכת ההשכלה שונה במגזר החרדי והערבי, או הבדלים תרבותיים", מסביר פרופ' גולדצווייג. "לדוגמה שואלים מה יוצא דופן מבין ארבע מילים ונותנים דברים שחרדים אולי לא מכירים. יכול להיות שהשאלה לא מותאמת. צריך לראות אם יש פערים, לזהות את הסיבות לפערים ואז להחליט אם רוצים לתקן את המבחן ועושים את זה".

 

"המרכז הארצי לבחינות והערכה, למשל, עושה את זה לפעמים. הם בודקים את הניבוי במבחנים לאוכלוסיות השונות ומשתדלים ליישר קווים איפה שצריך. השאלה איזה שימוש המוסדות נותנים למבחן באוכלוסיות שונות. זאת החלטה של המוסד. כמו בבדיקת דם, אתה מקבל תוצאה ומחליט מה אתה עושה עם זה: תעשה דיאטה או תיקח תרופות מסוימות".

 untitled-250.jpg

פרופ' גילי גולדצוויג


בהתאם לפערים החברתיים בין המגזרים בחברה הישראלית, במיוחד בכל הנוגע לשיוויון בכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה, המכללה פועלת מאז הקמתה כדי לגשר על חלק מהפערים שנובעים מההצלחה במבחנים. בין היתר, המכללה מפעילה בשבע השנים האחרונות את המכינה לעתיד, המיועדת לבני ובנות החברה הערבית ומנגישה את ההשכלה הגבוה לאלו שמרגישים כי המבחן הפסיכומטרי מהווה מכשול משמעותי עבורם בכניסתם למוסד אקדמי נחשב. מתקבלי המכינה לומדים במשך שנה אקדמית מלאה ומקבלים תשתית לימודים רחבה, הכוללת קורסים מתוך תכנית הלימודים אליה רוצים להתקבל, קורסים באנגלית, בעברית ואף קורסים הכוללים כישורי חיים להכנתם לעולם האקדמי. בנוסף המכללה מציעה את המכינה לחלופה לפסיכומטרי, קורסי הכנה במתמטיקה ועוד תכניות ייעודיות במטרה לאפשר לאותם מועמדים בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה להתקבל למוסד אקדמי נחשב. 


כחלק מהצורך הלאומי בגישור הפערים בחברה, במיוחד בכל הנוגע למזגר החרדי, אחת התוכניות המובילות כיום במכללה היא התוכנית למדעי הסיעוד לגברים חרדים, תכנית משותפת למכללה ולמכללת מבח"ר המותאמת לצרכים של הסטודנטים, במטרה לאפשר להם ללמוד בתנאים שאינם פוגעים באמונתם ובאורח חייהם הדתי, במטרה להשיג מקצוע מכובד ובעל פוטנציאל הכנסה גבוה. סטודנטים אלו עוברים מכינה של כחצי שנה במטרה לגשר על פערי הלימוד ונבחנים בבחינה הארצית "תיל". העומדים בהצלחה בבחינה ומסיימים את המכינה מתקבלים לתואר נחשק ובכך תורמים חזרה לשוק העבודה הצמא לסטודנטים איכותיים בתחומי הסיעוד. 


שילוב אוכלוסיות מיעוט בחברה הישראלית הינם צורך אקוטי במציאות מורכבת בה אנו חיים. לפיכך הנגשת ההשכלה הגבוהה עבור כלל האוכלוסיות עונות על צורך לאומי וככל שאפ"י, יחד עם מוסדות להשכלה גבוהה יפעלו לחתירה למטרה זו, כך תינתן הזדמנות שווה לכלל המגזרים, שיאפשרו בתורם לשפר את המציאות של עצמם, ושל החברה ככלל.