כניסה

הקורסים ההתנסותיים

|

סוסי עבודה זה של פעם – המעסיקים של היום מחפשים זיקיות ויודעים להעריך ולתגמל אנשים שקוראים את המציאות ומתאימים את עצמם אליה. האם מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נערכת בהתאם?


10592-5_pics.jpg


שגיאה היסטורית התקבעה בהגדרה לתיאוריית האבולוציה, לפיה החזקים שורדים. ולא היא.

מתברר, שדארווין לא דיבר כלל על חוזק או חולשה כפקטור להישרדות אלא דווקא ליכולת של מין להתאים את עצמו למציאות המשתנה.

כשעוקרים את הטעות הנפוצה כל כך ושבים להתבונן בעיקרון האבולוציה והברירה הטבעית, דומה שדארווין לא היה רק ביולוג אלא גם חזה את העיקרון המוביל של עולם התעסוקה: אלו שידעו להתאים את עצמם למציאות המשתנה ולשמור על רלוונטיות הם אלה שישרדו.

 

אפריל 2018. פורסם דו"ח של ה-OECD שעוסק בדיוק בתמורות שעובר ויעבור שוק התעסוקה העתידי.

על פי הדו"ח, אחת מכל שתי משרות קיימות — תיעלם. בדרוג המדינות לפי הסיכון להיעלמות מקצועות – ישראל מדורגת באמצע, במקום ה-14 מתוך 31: 46% סיכון שעובד יאבד את עבודתו בגלל תהליכי אוטומציה.

התהליך הדרמטי השני שיתרחש בשוק התעסוקה ומוזכר בדו"ח ה-OECD הוא שינוי הייעוד של מקצועות רבים: צוותים רפואיים ובכללם אחים ואחיות אקדמאים לא יצטרכו עוד לאסוף מדדים, שכן הכל ייאסף באופן ממוחשב. כעת הם יצטרכו להכיר ולשלוט בתוכנות האיסוף וכן לדעת להוציא מהן את האינפורמציה הרלוונטית. תהליך האוטומציה יאפשר לאחות לחזור ולמלא את תפקידה הקלאסי: יצירת הקשר הישיר עם המטופלת או המטופל.

טרנספורמציות מעין אלה יעברו גם מקצועות רבים נוספים: אנשי תקשורת יאלצו ככל הנראה להיפרד ממודל המערכת ולמצוא דרכים אפקטיביות וכלכליות לפעול כעובדים עצמאיים; ומורים לא ישמשו עוד מקור מידע (בעידן הגוגל) אלא יהיו מתווכי מידע ומנטורים, שיכוונו את תלמידיהם לאתר את החומר הרלוונטי ולשאול את השאלות הנכונות; גם הבנקים הולכים ומשנים צורה לנגד עינינו: כבר היום, הם זקוקים לפחות אנשי קבלת קהל, אבל להרבה יותר אנשים בעלי חשיבה חדשנית, ניהולית וטכנולוגית. והרשימה עוד ארוכה...


MakingScienceRelevent.jpg

 

האם השלמות של סיכומים והעברת סיכומי הרצאות במיילים עדיין מסייעות לסטודנטים לצאת מוכנים ורלוונטיים לעולם התעסוקה העתידי? מה הערך באיסוף מידע בעידן שבו כל מידע נגיש לכל אחד בחיפוש גוגל פשוט? מה הערך בכיתת לימוד, כשהעולם כולו עובר טרנספורמציה בקצב בלתי נתפס מחוץ לכותלי הכיתה?

 

למציאות הזו אנחנו נכנסים. וחשוב שנביט לה כולנו – הסטודנטים והמרצים כאחד - בלבן של העיניים. לכן, האקדמית תל-אביב-יפו משנה את השיטה - שיטה חדשה, עדכנית ורלוונטית: שיטת "הקורסים ההתנסותיים" של האקדמית תל-אביב-יפו, קורסים התנסותיים, שיכינו את הסטודנטים שלנו לעולם התעסוקה האמתי, זה שמחכה להם בחוץ בשנת 2021.

בקורסים ההתנסותיים תפקיד המורה משתנה ובעקבות כך – מספר מקורות הלימוד של הסטודנטיות והסטודנטים גדל – ויוצא מכיתת הלימוד.

המרצה לא נותן ידע אלא מתווך אותו, מלמד איך למצוא את הידע ומה לעשות אתו. הוא לא מנחה את התלמידים מה ללמוד אלא איך ללמוד. הוא נותן להם כלים כדי לייצר תובנות בעצמם. המרצה מאתגר את הסטודנטים.

בקורסים התנסותיים השותפים שלנו הם גם מורים שאינם מעולם האקדמיה: חברות מהתעשייה, מנהלי חברות, מוסדות רפואה, עיריות, משרדים ממשלתיים, ארגונים חברתיים, מלכ"רים, כל אותם הגורמים שימתינו לבוגרים שלנו בסיום הלימודים. אלא שבשיטת הקורסים ההתנסותיים – הם לא יחכו להם בקצה השני של מסלול הלימודים, אלא לאורך כל תקופת הלימודים, כך שכשיצאו לעולם התעסוקה – הם כבר יכירו אותם היטב. ולא רק אותם.

את הידע שהסטודנטים שלנו מקבלים הם יישמו בשטח, דרך הרגליים, דרך משתמשי הקצה. זה לא יהיה מפגש חד פעמי, אלא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים שלנו, משום שאחרי שבוע הכיתה תביא את התובנות מהעולם האמתי חזרה לכיתת הלימוד, יעבדו אותן, בכיתות קטנות, אינטימיות, שיאפשרו להם גם לשמוע וגם להישמע.

 

photo by nir shaanani 206.jpg


כך – ורק כך – אנחנו מאמינים שאפשר להשיג את הידע הרלוונטי, ידע יישומי, שיאפשר לסטודנטיות והסטודנטים שלנו לא רק להיות רלוונטיים אלא גם לצמוח היכן שרק יחליטו לעבוד.

שוק העבודה העתידי כבר כאן. זה המקום שאליו הסטודנטיות והסטודנטים של היום ישתלבו. וכדי שישתלבו בהצלחה – אנו נדרשים לעשות את השינויים הנדרשים כדי לעמוד במחויבות האישית שיש לאקדמית תל-אביב-יפו כלפי 4,000 הצעירים הבאים בשעריה. הוא נראה מאיים בעיקר מפני שהוא חדש ודינאמי – אבל טמונות בו הזדמנויות אינסופיות לאלה שלמדו גם מחוץ לכותלי הכיתה, שהתנסו, שלקחו את החומר התיאורטי לשטח והתאימו אותו למציאות, שלמדו לחקור, לשאול שאלות, לבקר ולא לקחת דבר כמובן מאליו.