כניסה

מרמת אביב ג' לפאודה: הקריירה המרתקת של ד"ר נועה לביא

|

היא התחילה את התואר הראשון בגיל 29, מבלה בימים אלה לא מעט על הסט של הסדרה "פאודה" ובעברה עבודה מפתיעה במיוחד, שקשורה להתבגרות של כולנו. הכירו את ד"ר נועה לביא

 

הנה משהו שספק אם ידעתם על ד"ר נועה לביא, ראש התוכנית ללימודי צעירים באקדמית. בצעירותה היא הייתה שחקנית תיאטרון וטלוויזיה, ואף שיחקה באופרת הסבון הישראלית המצליחה "רמת אביב ג'", שם גילמה את חגית. מחיידק הבמה אמנם נרפאה, אך העניין בתחום טלוויזיה ממשיך לפעום בעורקיה גם היום. במסגרת ניהול התוכנית ללימודי צעירים היא חוקרת את שדה הטלוויזיה בישראל מזוויות שונות ומגוונות, ולאחרונה אף זכתה במענק מחקר יוקרתי של הקרן הלאומית למדע יחד עם פרופ' אמל ג'אמל מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. יחד יחקרו את חווית החיים של שחקנים פלסטיניים אזרחי ישראל.

 

תוכנית הצעירים שבניהולה עוסקת באתגרים העומדים בפני צעירים בישראל ובעולם - בשוק העבודה, בפוליטיקה, במישור הפסיכולוגי ועוד, וכן בפערי התפיסות בין מי שנחשבים צעירים לדורות המבוגרים יותר. לניהול התוכנית הגיעה, לדבריה, די במקרה. "כשפתחו את התוכנית החדשנית במכללה בשיתוף קרן גנדיר של משפחת רקאנטי העוסקת שנים בקידום צעירים בישראל, פנה אלי נשיא המכללה פרופ' בידרמן והציע לי לנהל את התוכנית", היא נזכרת. זה לא היה בגלל שאני כל כך צעירה, אלא בעיקר בשל העובדה שאני מנהלת בשנים האחרונות את החטיבה לתקשורת פוליטית בבית הספר לממשל וחברה במכללה, ועוסקת בעולם התקשורת הקשור אף הוא לשינויים בין דוריים".

 

נועה לביא.jpg

 

כיצד נראה יום אופייני בעבודתך?
"יום אופייני בעבודה נחלק לשני ימים אופייניים בעצם. בימים שאני מלמדת במהלך השנה, אני מגיעה בדרך כלל למכללה ב-9 בבוקר, כשעה לפני תחילת ההוראה, עוברת על המיילים שלי ועל השיעורים ונכנסת ללמד. בימים שבהם אני מסיימת ללמד מוקדם אני נשארת במכללה עד שלוש אחר הצהריים בערך בכדי לעסוק בכתיבת המאמרים שלי על בסיס מחקרים, בתהליך ובניהול השוטף של שתי התוכניות שאני עומדת בראשן. במהלך הקיץ כשאני לא מלמדת אני קמה מוקדם ופשוט יושבת לכתוב או נוסעת לראיין ולערוך תצפיות עבור המחקרים שלי. במסגרת המענק של הקרן הלאומית אני עסוקה בראיונות ובתצפיות באתרי צילום של סדרות טלוויזיה בהשתתפות אותם שחקנים".

 

איך משלבים בסדר היום התובעני הזה זוגיות, משפחה ותחביבים?
"לצערי אני נוטה לענות למיילים מהעבודה גם לאחר שעות העבודה ואפילו בשעות הקטנות של הלילה, אבל משתדלת לצמצם את ההרגל המגונה הזה ולהיות נטו בבית עם הילדים ובן הזוג אחר הצהריים ובערב. אני משתדלת לשלב בצורה נאותה בין העבודה לחיים האישיים, לבלות עם הילדים ובן הזוג וגם להשאיר לי זמן לתחביב מרכזי ומציל מכאבי הגב - איינגר יוגה. אני גם מקפידה לנסוע מדי פעם לחופשות וקמפינג עם המשפחה, ללכת לים ולבריכה או לצפות ביחד בסרטים".

מתקופת הלימודים היא זוכרת במיוחד שלושה מרצים: פרופ' נתן שניידר, המלמד במכללה עד היום, פרופ' אבישי ארליך שיצא לגמלאות וד"ר גרסיאלה טרכטנברג אשר מלמד גם היום. "שלושתם גילו בפני את נפלאות הסוציולוגיה ונשארו משמעותיים בחיי גם היום".

 

כמי שלמדה כאן, את מבחינה בשוני בין הסטודנטית שאת היית לסטודנטים של היום?
"הסטודנטים היום ביקורתיים יותר וצעירים יותר מחברי לתואר הראשון. בזמנו היינו בית ספר עם סטודנטים מעט מבוגרים יותר (אני הייתי כבר בת 29 בלימודי התואר הראשון). מה שלא השתנה היא העובדה שיש סטודנטים נהדרים, סקרנים ומלאי עניין. בבית הספר לממשל וחברה הסטודנטים תמיד היו מאופיינים ברצון לשינוי ובפעילות עבור החברה, וכך גם היום. חוץ מזה היום כולם בפייסבוק ובוואטספ במהלך השיעור וזה לא היה בתקופתי".
 
מה הסיפוק הגדול ביותר בעבודתך?
"אני מרגישה סיפוק רב מההוראה ומהקשר עם הסטודנטים. אני גם מאוד גאה בכך שהדוקטורט שלי פורסם כספר בהוצאת רסלינג וגם בכך שהצלחתי להגשים את חלומי לחקור. המחקר הנוכחי מבקש להבין את חווית החיים ובניית הזהות של שחקני ושחקניות טלוויזיה פלסטיניות בישראל. קבוצה זו נאבקת כמיעוט בחברה בישראל ועובדת בו זמנית בתעשייה מאוד קשה ותחרותית. אני אשאיר חלק מהמחקר סודי אך רק אספר שכרגע אני עורכת תצפיות באתר הצילומים של העונה השנייה של הסדרה המצליחה פאודה ואני נהנית מכל רגע".