כניסה

אירוע הענקת תארים

|

לפני כחודש עמדו בוגרי התארים השונים על הבמה באקדמית וספרו  על הדרך לתואר, בעודם אוחזים בתעודות הסיום. הנאומים המרגשים חשפו בפנינו את המרקם האנושי המגוון של הסטודנטים שלנו, את הסיפור שהוביל כל אחת ואחד אל התואר ושולב ברומנטיקה, קשרים משפחתיים ועשייה מרובה. אלו סיפורם של שלושת נושאי דבר הבוגרים:


10592-5_pics_b4.jpg


שילה מנגנים - בוגר בית ספר למדעי המחשב

שילה.jpg


שילה, שמגיל 5 החל לפרק ולהרכיב מחשבים ובגיל 12 העלה את האתר הראשון שלו, עובד כיום בחברת WIX. לאחר שביצע פנייה חדה מלימודי חשבונאות וכלכלה החליט ללמוד את התחום הטכנולוגי – נטיית הלב האמתית שלו.

בזמן הלימודים שילה ומספר חברים שמו לב כי חסר מרכיב אחד בלימודים: תחרות טכנולוגית בה מבצעות מספר קבוצות משימה בזמן קצר – במקרה הזה פיתוח מוצר בזמן "האקתון" (הכלאה של המושג "האק" ו"מרתון") - כאשר המוצר הטוב ביותר בבחירת השופטים מנצח. יחד עם שלושה מחבריו לספסל הלימודים ובתמיכת הנהלת האקדמית יזמו את הפעילות המרגשת, שהובילה למספר מוצרים שפותחו בזמן אמת.

העשייה של שילה מתבטאת בצורה נפלאה בנאום הסיום שלו במשל קצרצר:

"אני רוצה לספר לכם סיפור קצר על כולם, מישהו, כל אחד ואף אחד:

 

פעם אחת הייתה משימה חשובה,

שכולם היו צריכים לעשות.

לכולם היה ברור שמישהו יעשה זאת.

כל אחד יכול היה לעשות זאת אבל…

אף אחד לא עשה זאת. בסופו של דבר, מישהו הואשם ע"י

כולם שאף אחד לא עשה

מה שכל אחד יכל לעשות".

 

בסיום המשל הוסיף שילה - "המסר החשוב ביותר שהייתי רוצה להעביר לכם הוא: קחו את הסיכון ותעשו. לפעמים הנוחות מנצחת אותנו. הלימודים תמיד יהיו מעמסה, העבודה לא תיגמר ואבא לא יוותר על ארוחת השישי. חשבו מה אנחנו כאינדיבידואלים יכולים לעשות, לשנות ולשפר".

 

אור עטר – בוגר בהצטיינות בית הספר למדעי ההתנהגות


אור עטר.jpg

כשאור עטר החל את לימודיו באקדמית הוא לא שיער שמתואר ראשון יעבור לתואר שני. הלימודים בין כתלי בית הספר התיכון עבורו היו נראים ללא תכלית, אך אז הגיע השינוי. בגיל 17, בעידוד אמו, ישב אור ורשם מטרות שונות על דף – אחת מהן הייתה להיות פסיכולוג. אכן, אור לא האמין כי יום אחד יעמוד על במה בסיום התואר ויצטט את דבריו של נלסון מנדלה על עצמתה הרבה של ההשכלה –

כשקיבל נלסון מנדלה את פרס נובל לשלום אמר כי "ההשכלה היא הנשק העוצמתי ביותר שניתן להשתמש בו כדי לשנות את העולם. היום, במעמד זה, אני יכול להגיד שאנחנו חמושים בהשכלה מהסוג הטוב ביותר. כזו שמשנה חיים ועתיד.

זו לא הייתה המתנה היחידה עמה יצא אור עטר מהאקדמית. במהלך התואר זכה לפגוש את זוגתו כיום, יעל, ועבורו האקדמית היא מעין משפחה. או כפי שציין בנאומו –

"בעיניי, יש משהו במשפחתיות של המכללה שלא נותן לעולם שבחוץ לחדור פנימה. פגשתי כאן חברים לחיים, שרוצים לתרום מעצמם לקהילה ולסובבים אותם. פגשתי כאן את יעל, בת הזוג האהובה שלי. פגשתי מרצים ואנשי סגל מקצועיים, אנושיים, מלאי נתינה ורצון אמתי לעזור. זה לא טריוויאלי שמוסד אקדמי שחורט על דגלו מצוינות מלא באנשים שאכפת להם".


אבנר ארויו – מוסמך בהצטיינות בתואר שני במנהל עסקים


תמונה 1.jpg


סטודנט נוסף אצלנו אינו יכול שלא לראות את האקדמית כמשפחה, במיוחד כאשר חברו לספסל הלימודים במהלך התואר היה לא אחר מאשר בנו אלון, המסיים אף הוא .M.B.A בהצטיינות. אכן, סיפורו של אבנר נדיר במיוחד במגוון אספקטים. את לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה החל בגיל 40, ועשור וחצי לאחר מכן החל בלימודים לתואר שני במנהל עסקים אותם, כאמור, סיים בהצטיינות. כיום, בגיל 57 הוא מעיד שאת הלימודים לתואר שני החל מתוך האתגר האינטלקטואלי וכיום הוא מתכוון להמשיך גם ללימודי הדוקטורט ושוקל להפוך לחלק מהסגל האקדמי.

הגיל המאוחר יחסית בו החל ללמוד לימודים גבוהים לצד הלימודים המשותפים עם בנו משתקפים גם בנאום המרגש שנשא החודש בסיום התואר השני. על התחרות החיובית בין שניהם שהובילה לשני מסיימים בהצטיינות אנו יכולים לקרוא במילותיו:

"לאורך השנים תמיד הייתי מעורב בלימודי הילדים, תמכתי, סייעתי, לימדתי וכך גם היה בתחילת לימודי התואר עם אלון. חזרתי להיות האבא הצעיר שמלמד את ילדו, אלא שמהר מאוד הערגה לעבר התחלפה במציאות, הילד כבר לא ילד והאבא כבר לא צעיר. ההיררכיה של אב ובן התחלפה בלמידה משותפת של שווים, כאשר אני מסייע לאלון ואלון מסייע לי.

גם בני וגם אני אנשים הישגיים. אלון כאמור סיים את התואר הראשון בהצטיינות וכך גם אני עשיתי. במהלך הלימודים תמכנו ופרגנו אחד לשני, אך יחד עם זאת הייתה בינינו תחרות סמויה. אלא שבתחרות הזאת לא היה מנצח ומפסיד. כשקיבלתי ציון גבוה יותר חשתי רגשות מעורבים ולא יכולתי לשמוח, כשקיבלנו ציון זהה הייתי מרוצה וכשאלון קיבל ציון טוב יותר הייתי מאושר. המרוץ לאורך השנתיים היה צמוד ובסופו של דבר שנינו הגענו לקו הסיום יחד - ובהצטיינות".

 

שלושה סיפורים מתוך קרוב ל-1000 בוגרות, בוגרים, מוסמכות ומוסמכים, 1000 חלקים היוצרים את המרקם האנושי המגוון והמורכב המסיים תארים באקדמית תל-אביב-יפו, 1000 חלקים המציגים יחד וכל אחד לחוד תמונה של מצוינות אקדמית לצד עשייה, יצירתיות ולא מעט רגש ואכפתיות במשפחה הגדולה שיצרנו לאורך השנים.