כניסה

מן התקשורת - חודש מרץ

|

מחקר ישראלי בוחן טיפול חדשני (וטבעי) לדיכאון וחרדה

חוקרים מהאקדמית ת"א-יפו מצאו כי טיפול באמצעות מיצוי של תפוח סיני מוביל לירידה משמעותית בסימפטומים של דיכאון וחרדה, וכי הוא נטול תופעות לוואי. עכשיו הם מחפשים מתנדבים שישתתפו בניסוי.


דיכאון וחרדה הן בעיות נפוצות מאוד, ולכן חוקרים בארץ ובעולם לא מפסיקים לחפש פתרונות. כעת, חוקרים ישראליים סבורים כי טיפול באמצעות מיצוי צמחי של תפוח סיני עשוי להוריד באופן משמעותי את הסימפטומים של דיכאון וחרדה. במחקר, שנערך לאחרונה במכללה האקדמית ת"א-יפו, נמצא כי יעילותו של הצמח הייתה זהה ליעילות של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה משפחת ה-SSRI. כמו כן, נמצא כי שימוש בצמח לא גרם לתופעות לוואי.

המחקר המדובר בוצע בעכברים, וכעת מבקשים לבחון את הממצאים על בני אדם. לכן, בימים הקרובים יתחיל מחקר נוסף ומקיף יותר בנושא, בשיתוף המרפאה לבריאות הנפש בנהריה. המחקר נועד לבחון האם טיפול באמצעות מיצוי צמחי המופק מתפוח סיני יעיל כטיפול בתסמיני דיכאון וחרדה בבני אדם.


מה זה תפוח סיני?

תפוח סיני הוא פרי חמוץ-מתוק, והוא ידוע בסין כחומר גלם להכנת מוצרי מתיקה שונים. על פי הרפואה הסינית, הוא עוזר בעיכול, בהורדת רמות הכולסטרול בדם, בחיזוק תפקוד הלב ובטיפול בכאבים שונים נוספים.

במחקר הנוכחי בחנו בעזרת מודלים בחיות את יעילותו ובטיחותו של התפוח הסיני לטיפול בחרדה ודיכאון והוא נמצא יעיל מאוד. המחקר בחן גם את בטיחותו של הצמח, ונמצא כי צריכה של הצמח בטוחה למדי. תופעות לוואי העלולות להופיע הן קלות, נדירות וחולפות במהירות.


במהלך המחקר, 3 קבוצות של עכברים טופלו במשך שלושה שבועות בתפוח סיני, או בציפרלקס או בתרופת פלצבו. לאחר הטיפול נבדקו נערכו מטלות התנהגותיות וביולוגיות שונות, ובמטלות ההתנהגות הבודקות התנהגות דמויות חרדה ודיכאון נמצא כי הקבוצות שטופלו בציפרלקס ובתפוח הסיני השתפרו באופן משמעותי, ביחס לקבוצה שטופלה בפלאסבו.

כאשר נבחנה התנהגות מינית, נמצאה ירידה בתפקוד המיני רק בקבוצה שטופלה בציפרלקס. וכך גם לגבי עלייה במשקל. בבדיקה מוחית נמצא כי הטיפול הצמחי והציפרקלס מגנים על המוח, ובעיקר על אזור הזיכרון והלמידה הקרוי היפוקמפוס, דבר שהודגם בעלייה בחלבון חיוני המסייע למוח ביצירת קשרים חדשים ( BDNF).

"מדובר בפריצת דרך רצינית", מסביר ד"ר רביד דורון מהמכללה האקדמית ת"א יפו, החוקר את התרופה הצמחית, "לאחר שהוכחנו בניסויים פרה-קליניים בחיות שהטיפול באמצעות צמח המרפא יעיל בהפרעות כדיכאון וחרדה ונטול תופעות לוואי כירידה בתפקוד המיני והשמנה, אנו מתחילים עכשיו את שלב הבדיקות הקליניות בבני אדם". לדבריו, "אם תוכח יעילותו של הטיפול הצמחי בבני אדם יפתח הצוהר לטיפול צמחי לסובלים מדיכאון וחרדה המעוניינים בטיפול שנחקר מדעית ונטול תופעות לוואי".


קבוצת התרופות השכיחה ביותר לטיפול בדיכאון וחרדה הינה קבוצת ה-SSRI. מדובר בתרופות שמעלות את רמות החומר הכימי סרוטונין במוח. יעילותן של תרופות אלו בטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה קלים עד בינוניים מגיעה ברוב המקרים רק ל-50 אחוזים. בנוסף, הן קשורות בדרך-כלל בתופעות לוואי רבות ומטרידות כגון בעיות בתפקוד המיני, שינויים במשקל, נדודי שינה, תחושת טשטוש, עצבנות, עייפות, יובש בפה, הפרעות בעיכול וכאבי ראש. ב-2007, ארגון הבריאות העולמי אף פרסם אזהרה מיוחדת לפיה שימוש ב-SSRI עלול להגביר מחשבות אובדניות בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים.

מגבלות אלו של קבוצת תרופות ה-SSRI, העלו את הצורך בחיפוש אחר תרופות אחרות לדיכאון, כמו תרופות צמחיות, והחלו להופיע עבודות בנושא זה. מקרב הטיפול הצמחי הקיים היום, התרופה המוכרת ביותר היא סנט ג'ון וורט (St. John's Wort) הידועה גם כהיפריקום, ונמצאו לה השפעות אנטי-דיכאוניות מוכחות.

אז איך מצטרפים למחקר?

המחקר נערך בשיתוף פעולה בין המרפאה לבריאות הנפש בנהריה (המסונפת למרכז לבריאות הנפש "מזור") והמכללה האקדמית תל-אביב יפו. במחקר, נבחנת השפעת הטיפול הצמחי מול טיפול בפלסבו במשך שלושה חודשים ובליווי רפואי ופסיכולוגי צמוד. כל המשתתפים במחקר יקבלו את הטיפול הצמחי למשך שישה שבועות לפחות. המחקר פונה לגברים ונשים, בגילאי 18-65 שאינם נוטלים טיפול נוגד דיכאון ו/או חרדה בחודש האחרון לפחות.

לפרטים נוספים ובדיקת התאמה ניתן לפנות למספר 058-7092196, או לפנות לעמוד הפייסבוק:https://www.facebook.com/herbal.anxiety.depression/
או בכתובת האי-מייל: mazorherbaltrial@gmail.com



Screenshot_1.png


כך יוכל הצוות הרפואי לטפל גם ביולדת חרדית או מוסלמית

פרויקט חדש של האיחוד האירופי שכולל את ישראל מכשיר אחיות, רופאים וסטודנטים לסיעוד לטפל במטופלים עם רקע תרבותי שונה. זאת כדי להצליח לרפאם ולצמצם פערים ואי שוויון במערכות בריאות


ג', יולדת ממשפחה חרדית, בת 23, ילדה פג ביום שישי. למחרת, בשבת, הצוות הרפואי ביקש ממנה לשאוב חלב אם. הוא ניסה להסביר לה שכך צריך לעשות מכיוון שהפג נולד בשלב שבו הוא עדיין לא מסוגל לינוק, ולכן ייצור החלב צריך להתבסס רק על שאיבות. זאת כדי שהאם תוכל לייצר שפע של חלב ולספק לתינוק את התזונה האופטימלית. אך ג' סירבה לשאוב מטעמי דת; מכונת השאיבה מחוברת לחשמל וכדי להפעילה עליה לחלל שבת. הצוות הרפואי חזר והדגיש את חשיבות השאיבה להתפתחותו התקינה של היילוד, אך ג' ובן זוגה עמדו בסירובם.


לכתבה המלאה: 

https://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/.premium-1.5863387


Screenshot_2.png