כניסה

אשת סגל החודש שלנו – ד"ר רחל כאליפא מבית הספר לניהול וכלכלה

|

ד"ר רחל כאליפא החוקרת כיום את התופעה המעניינת של מיזוגים בין עמותות, מעניקה לנו הצצה לעולם המרתק של אתגרי החברות בזמן המיזוג ומספרת על הזיקה שלה לפעילות חברתית. לצד כל זאת, היא הספיקה גם לרוץ חצי מרתון בארה"ב. הכירו את אשת סגל החודש שלנו, ד"ר רחל כאליפא

 

ד"ר רחל כאליפא (45, נשואה + 3) היא ראשת מסלול שוק ההון בתואר ראשון וראשת מסלול אסטרטגיה, יזמות וחדשנות בתואר השני בביה"ס לניהול וכלכלה, ומלמדת קורסים בתחום האסטרטגיה והמימון. לפני שהצטרפה אלינו לאקדמית ב-2017, ד"ר כאליפא שהתה בארה"ב במשך 4 שנים, לשם היא טסה לאחר סיום הדוקטורט לצורך לימודי הפוסט דוקטורט.


"הייתי סטודנטית פוסט במשך שנה", היא מספרת, "לאחר מכן הועסקתי ב Yeshiva University  בניו-יורק כ- Visiting Professor. בתקופה זו שילבתי בין הוראה (לימדתי קורסים מתקדמים במימון) ומחקר. בתום התקופה, בשל מחלה של אמי, שבתי לארץ".

 

רחל, מה הוביל אותך דווקא לתחום האסטרטגיה והמימון?


"קורס האסטרטגיה שלמדתי שבה את ליבי. בתחילה, לא חשבתי על מסלול מחקרי ולהתקדם לדוקטורט. אך התחום ריתק אותי ורציתי לחקור אותו לעומק. בחרתי באסטרטגיית צמיחה חיצונית, מיזוגים ורכישות. כיום זה התחום העיקרי שבו אני עוסקת ואותו אני מנסה לבחון בהיבטים האסטרטגיים והמימוניים. בעבודת המאסטר התמקדתי בתהליך ובדקתי את גורמי ההצלחה והכישלון בשלב Pre-merger של מיזוגים ורכישות. במחקר זה הבנתי שאני חייבת לחקור גם את הצד הפיננסי של הפירמה לצורך הבנה מעמיקה. לכן, בדוקטורט הרחבתי את המחקר להיבטים הפיננסיים ובדקתי כיצד מיזוגים של חברות טכנולוגיות משפיעים על ביצועי מניות החברה וההיבטים החשבונאיים".


כיום המחקר שלך התקדם למיזוגים דווקא בין ישויות משפטיות אחרות, בין עמותות. אילו ממצאים מעניינים עלו במחקר זה?


"נכון. הכל התחיל כאשר קרן רוטשילד יצאה בקול קורא ללימוד על מיזוגים בעמותות. היות ואני עוסקת בתחום, חשבתי שיהיה מרתק ללמוד גם את ההיבט החברתי של מיזוגים אלה. הגשתי בקשה וזכיתי במענק למחקר יחד עם פרופ' בני גדרון לחקור את נושא המיזוגים בחברה האזרחית. בבחינת הנושא גיליתי שישנן שתי תופעות בשוק. מיזוגים על פי הגדרת החוק (דה־יורה) ומיזוג למעשה (דה־פקטו). מיזוגים ע"פ החוק משמע ישנן שתי עמותות, "עמותת קלט" ו"עמותת יעד", ובעקבות המיזוג, מתחסלת עמותת היעד, וכל נכסיה והתחייבויותיה מועברים לעמותת הקלט השורדת. בתופעה האחרת ישנן מקרים שונים שהשוק משתמש במונח "מיזוג", כגון: עמותה אחת מעבירה חלק מפעילותה לעמותה השנייה, או שתי עמותות מעבירות את פעילותן לעמותה חדשה שהן מקימות לצורך העסקה. חשוב לציין שאיו מידע על היקף תופעה זו בישראל ולכן הגשתי בקשה למשרד המשפטים לקבל מידע על מיזוגים אלה והופתעתי לגלות שמ-2009 עד 2019 בוצעו רק 23 מיזוגים (דה־יורה) בישראל. שאר המיזוגים ששמענו עליהם לעיתים תכופות יותר, מסתבר, היו "דה־פקטו".




DSC_2689.JPG

ד''ר רחלי כאליפא



מהי הסיבה לכך לדעתך?


אחת הסיבות לכך שהליך המיזוג למול הרשם ארוך ובירוקרטי ולכן הארגונים בוחנים דרכים חלופיות. טענה מכיוון אחר, לפי אחד מהמרואיינים, 'לא רצינו למסור מיד את כל החברה, הנכסים הם יקרי ערך, ואנחנו לא מכירים את העמותה השנייה אליה העברנו את הפעילות, נכיר אחת את השנייה, נבדוק שהתהליך מצליח ואז אולי נשקול העברת נכסים בעתיד, בצורה בטוחה יותר'. חשוב לציין שבתיאור דוגמא זו, המיזוג "נכפה" על הצדדים, ואילו הצדדים הסכימו בתחילה רק להעביר את הפעילות. אציין דבר מעניין שעליי עוד לבחון, ברוב המיזוגים "דה יורה" הרשם הוא זה שדרש מהצדדים להתמזג לפי החוק, כהתנייה לאי מתן אישור לניהול תקין".


אילו עוד אתגרים עומדים בפני עמותות שמתמזגות?


"אחד האתגרים הבולטים הינו הבדל בערכים של שתי העמותות שעשוי להשפיע על הצלחת המיזוג. למשל, עמותה ידועה בציבור ובעלת ממון שמתמזגת עם עמותה קטנה יותר, בעלת פחות משאבים הדוגלת ב-"צניעות", תפיסותיהן השונות עלולות לעורר התנגדות. הדרך הנכונה לנהל מיזוג כזה היא לנתח מראש את ההבדלים בין שתי העמותות, לסייע להן להכיר ולהכין את העובדים מראש למיזוג, כדי שיתבצע בצורה נכונה ולא יעורר התנגדות. כמו כן, פקטור משמעותי במיזוג הוא אנשים, וכמו שפרופ' ברנדס אמר לי 'המבחן האמיתי למיזוג הוא כבוד לבני אדם'. ניתן גם להדגיש את היכולת של עמותת הקלט לשמור על הגשמת המטרה שלשמה הוקמה עמותת היעד. שמירה על מטרות העמותות לאחר המיזוג מוגדרות כהצלחה".


מלבד ההזדמנות שצצה בקרן רוטשילד, מה גרם לך להתמקד דווקא בעמותות?


"התחום החברתי מאד קרוב לליבי. דרך העשייה של בעלי, העובד למעלה מ-15 שנה בקבוצת "גיא מסגרות", קבוצה שמפעילה מערך פנימיות והוסטלים שמהווים מסגרת תומכת לנערים ונערות, בוגרים ובוגרות בעלי קשיים נפשיים והתנהגותיים, זכיתי להכיר את התחום בצורה מקיפה יותר. בנוסף, גיליתי שלא מעט עמותות מתקשות לשרוד בפאן הפיננסי. לוויתי עמותות במסגרת פרוייקטי גמר ונחשפתי לקושי שלהן להתמודד עם נושא המימון. בנוסף, הגשתי בקשה לקרן אדמונד דה רוטשילד להקמת מכון לחדשנות בעולם המימון החברתי. וכמו כן, זכיתי במענק בסך 70,000 ₪ ללמד קורס אג"ח חברתית, אחד הכלים לגיוס כספים לפתרון בעיה חברתית".


האקדמית עברה השנה להוראה מקוונת, האם יש לך טיפים מסוימים לחברי הסגל להצלחה בתהליך?


"לאחרונה נתבקשתי להמליץ על טיפים להצלחת השיעור המקוון. להלן המלצותיי: הראשון הוא ההיבט הטכני, חשוב לבחון מראש את איכות המיקרופון, החיבור לאינטרנט וכדומה, כדי שהשיעור יועבר בצורה המיטבית. כמו כן, שימוש באייפד יכול לסייע במקצועות המתמטיים כפי שהתנסיתי באופן אישי. בנוסף, לבקש מהסטודנטים להכין הקלטה של דקה בפורמט של 'שלושת העובדות שכדאי שאני אכיר עליך', לאחר צפייה בהקלטה, ניתן להתייחס באופן יותר אישי לכל סטודנט. גם השימוש בחלוקה לחדרים שקיימת בזום מומלצת. במשימה שנתתי שמתי לב שהסטודנטים החלו להשתתף יותר ואפילו פתחו את המצלמה כאשר היו בחדר מצומצם ועבדו יחד. ולסיום, החלק הכי חשוב להיות את/ה, להיות אנושי ולהיות שם עבור הסטודנטים".


כמה שאלות יותר אישיות לסיכום, ספרי לי קצת על התחביבים שלך


"אני אוהבת לראות סרטים וגם לרוץ. בשהותי בארה"ב רצתי חצי מרתון במסגרת פרויקט Team lifeline המגייס תרומות לילדים חולי סרטן. רצים המעוניינים להשתתף מגייסים $3,500. אז טסנו למיאמי ושם רצנו חצי מרתון עבור אותם ילדים, וגם פגשנו את הוריהם. פרויקט נפלא שבו הייתה לי הזדמנות לתרום לקהילה".



רחלי.JPG




איזה ספר השפיע עליך לאחרונה?


"ספר שקראתי בעבר ואהבתי הוא "זכרונות אחרי מותי" של יאיר לפיד. כאישה המגדירה עצמה דתייה, הייתה לי תחושת התנגדות בתחילת הקריאה. אך הספר ריתק אותי, למדתי ממנו המון. הספר מתאר את התפתחות הקריירה של טומי שהפך לעיתונאי ופוליטיקאי משפיע. טומי שהגיע לישראל, לאחר השואה, עבד כחשמלאי רכב, ונער שליח שהגיע לצמרת התקשורתית בארץ. כמו כן, האוטוביוגרפיה הזו של טומי לפיד, חושפת גם את ההיסטוריה של ישראל והרקע של השואה".

 

מה הסרט שהכי השפיע עליך לאחרונה?


"אני אוהבת מאוד סרטים המבוססים על סיפורים אמיתיים. הסרט האחרון שצפיתי בקולנוע לפני הקורונה היה "מרגל וקצין". הסרט מתמקד במשפטו של דרייפוס, המלמד כיצד ראיות כוזבות יכולות להוביל לחוסר צדק, השפעתה של האנטישמיות על קביעת האשמה, ועל אופיו של האדם (פיקאר) שנחוש לחשוף את האמת אפילו במחיר חייו. כיצד ניסו למנוע את החשיפה כדי לא לפגוע בצבא, ואיך אינטרסים חבויים יכולים למנוע את גילוי האמת".

 

מה המוטו שלך?


"אני תמיד מדגישה שלכל דבר יש תהליך ולכן המוטו שלי 'דיבקו בדרך כי ההצלחה היא תוצר של השקעה והתמדה'.

וכמובן, חשוב שלעשייה שלנו תהיה תרומה לחברה, כי עשייה קטנה מייצרת תרומה גדולה!"