כניסה

יום המחקר 2019

|

המכללה האקדמית תל-אביב-יפו פועלת לקידום המחקר היישומי ומעודדת את חברות וחברי הסגל בדיסציפלינות השונות להציג את המחקרים שנערכו בשנה האחרונה – בפורמט קצר, ברור וקומוניקטיבי – גם לטובת חוקרים מתחומים שונים ובעלי עניין נוספים. החודש התקיים - זו השנה השלישית - יום המחקר באקדמית, והפעם עוטר האירוע ב-12 פוסטרים עם תקצירי מחקרים של 14 סטודנטים ובוגרי האקדמית . מבין החוקרים בחרנו להציג בפניכם שני מחקרים, פרי עבודתם של שני מרצים שלנו, בוגרי האקדמית בכבודם ובעצמם, ולהציג בפניכם את תקצירי מחקריהם: 


IMG_93_resize.jpg

 

ד"ר סאמי חמאדן, בוגר בית הספר למדעי ההתנהגות וכיום ראש המגמה לפסיכולוגיה חינוכית בתוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה. נושא המחקר שבחר להציג: 


מדוע אנשים מתאבדים והאם אפשר למנוע זאת? 

ניבוי אובדנות הינו אחד האתגרים המחקריים הקליניים. זיהוי גורמי הסיכון וקבוצות סיכון להתאבדות, עשוי לשפר את הבנתנו לתופעה ההתאבדות, ולתרום לשאלה מה המאפיינים של האנשים המנסים להתאבד? בהרצאה זו, נכיר מקרוב משתנים ייחודיים שנחקרו במעבדתנו ונמצאו קשורים להתנהגות אובדנית. 

באחד המחקרים מצאנו כי קרבה משפחתית (גנטית) לאדם אובדני מגבירה את הסיכון להתנהגות אובדנית גם כאשר מבקרים את השפעתם של גורמי סיכון דומיננטיים אחרים כולל הפרעת דיכאון. במחקר אחר, מצאנו שקיים קשר בין משבר זהות בקרב מבוגרים צעירים ממוצא אתיופי לבין דיכאון והתנהגות אובדנית. אלה שדיווחו על משבר זהות, דיווחו על רמות גבוהות של דיכאון ומעורבות רבה בהתנהגות אובדנית. מחקר אחר בחן כיצד ביישנות כתכונה מגבירה את הסיכון להתנהגות אובדנית בקרב סטודנטים. נסיים את ההרצאה בהצצה מקרוב על הקשר בין פציעה עצמית ללא כוונה אובדנית למחשבות אובדניות בקרב מתבגרים מזהויות שונות בישראל.  

 

IMG_444_resize.jpg


ד"ר נועה לביא היא בוגרת בית הספר לממשל וחברה וכיום ראשת החטיבה לתקשורת פוליטית בתוכנית לתואר ראשון בחברה- פוליטיקה. מחקרה נכתב יחד עם ד"ר אירית אדלר, גם היא מביה"ס לממשל וחברה 


מצביעים יותר-ימניים יותר: התנהגות פוליטית של מבוגרים-צעירים בישראל:

בעשורים האחרונים במדינות המערביות-דמוקרטיות נמצא כי שיעורם של מי שמוגדרים כמבוגרים-צעירים בבחירות (young adults, טווח הגילאים 18-29), נמוך בהשוואה לזה של קבוצות הגיל המבוגרות יותר (Wolfinger & Hilghton, 2001, Kimberlee, 2002, Osher, 2016 ). שיעור השתתפות נמוך במשחק הפוליטי של אותה שכבת גיל (בהשוואה לאלו המבוגרות יותר) נמצאה גם בישראל בשנים האחרונות (כספי ולויתן, 2014, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015(. כמו כן נמצא כי המבוגרים-צעירים בישראל אוחזים בנורמות פחות דמוקרטיות בהתייחס למידת האחריות של הממשלה כלפי כלל אזרחי המדינה (Osher, 2016). כך לדוגמא נמצא בארה"ב, כי למרות שיעורי הצבעה נמוכים יותר מקבוצות הגיל האחרות, הנטיות הפוליטיות של המבוגרים-צעירים הינן ליברליות יותר בהשוואה לאלה של קבוצות הגיל האחרות (Fisher, 2008). ממצא זה תואם את טענתו של ג'פרי ארנט (Arnett, 2012  (כי קבוצת המבוגרים-צעירים הינה קבוצת גיל אשר עוברת, בעשורים האחרונים, תהליך ארוך יותר של בגרות בהתהוות)  Emerging adulthood). זאת, בשל שינויים תרבותיים וטכנולוגיים המשליכים על מסלול חייהם ובחירותיהם. קבוצת גיל זו, על פי ארנט (שם), צפויה לבטא עמדות פוליטיות יותר ליברליות ובוז לפוליטיקה הממוסדת, דבר שיכול להסביר את שיעורי ההצבעה הנמוכים שלהם (Kimberlee, 2002). אולם, גישתו של ארנט הינה מערבית ויש הטוענים שאינה ניתנת להכלה על תרבויות שאינן מערביות או אנגלו-אמריקאיות במובהק, כמו החברה בישראל (Zimamon, 2012). 


לאור זאת, מטרת מחקר זה הינה לבחון את ההתנהגות והעמדות הפוליטיות של מבוגרים-צעירים בישראל. בהתאם למחקר הקיים נבדקה קבוצת הגיל 18-29 (כספי ולויתן, 2014, Osher, 2016). זאת בהתבסס על ניתוח נתוני הסקר החברתי האירופאי (European Social Survey) בשנים 2008 (סבב 4) ו- 2016 (סבב 8). ישראל לוקחת חלק בסקר זה החל מהסבב הראשון שלו (2002) והשתתפותה מנוהלת על-ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. עבודת השדה בישראל כשההכנות הכרוכות בכך מבוצעות על-ידי מכון ב.י. ולוסיל כהן לחקר דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב . 

ממצאי המחקר מראים, בין היתר, כי צעירים-מבוגרים בישראל אינם מאמינים למערכת הפוליטית, אולם, למרות שיעורי הצבעה נמוכים יותר מקבוצות הגיל האחרות בישראל, הם מצביעים בשיעורים גבוהים יותר מצעירים-מבוגרים ברוב מדינות אירופה. זאת ועוד, בניגוד למגמה העולמית, שיעורי ההצבעה של צעירים-מבוגרים בישראל נמצאים בעלייה בעשור האחרון. לגבי נטיות פוליטיות, נמצא כי מבוגרים-צעירים בישראל הינם ימנים יותר ומגדירים עצמם דתיים יותר מחבריהם לשכבת גיל זו בשאר מדינות אירופה. כך, בהשוואה למדינות המשתתפות בסקר, הצעירים-מבוגרים הישראלים – ערבים כיהודים – שניים רק לפולין ברמת הדתיות. 

 

כאמור, החידוש הגדול ביום המחקר השלישי היה בצירוף פוסטרים עם תקצירי המחקרים של סטודנטים ובוגרי האקדמית. 12 מחקרים, 14 חוקרים:


  • בן פורת טלי – בית הספר למדעי ההתנהגות 
  • שמש נופר- בית הספר למדעי ההתנהגות 
  • נמני יעל – בית הספר למדעי ההתנהגות
  • טל נוי - בית הספר למדעי ההתנהגות 
  • איידלמן שמעון - בית הספר לניהול וכלכלה, החוג למערכות מידע
  • צ'צקי תומר – בית הספר לניהול וכלכלה, החוג למערכות מידע
  • אקרמן נמרוד - בית הספר לממשל וחברה
  • יפתח אופיר - בית הספר למדעי ההתנהגות 
  • ברוך גלית - בית הספר למדעי ההתנהגות 
  • סעדו ליהי - בית הספר לממשל וחברה
  • עומר בר - בית הספר לממשל וחברה
  • ברוך שירן - בית הספר למדעי ההתנהגות 
  • גלאור נורית - בית הספר למדעי ההתנהגות 
  • ז'נט גופמן מאנע - בית הספר למדעי ההתנהגות 



IMG_258_resize.jpg
IMG_272_resize.jpg
IMG_425_resize.jpg
IMG_428_resize.jpg
IMG_430_resize.jpg
IMG_432_resize.jpg
IMG_429_resize.jpg
IMG_434_resize.jpg
IMG_436_resize.jpg