כניסה

מחקר על הנפגעים הכלכליים מן הקורונה: תחושת מסוגלות עצמית מקצועית מפחיתה לחץ בקרב מפוטרים/עצמאים שנאלצו לסגור את העסק

|

פרופ' רפאל שניר מהאקדמית ת"א יפו ופרופ' יצחק הרפז, נשיא המכללה האקדמית עמק יזרעאל, בחנו את התחושות בקרב עובדים שהוצאו לחל"ת/פוטרו  ועצמאים שנאלצו לסגור את העסק במהלך גל הקורונה הראשון בישראל, ומצאו כי משתני עמדות ואישיות הם המנבאים החזקים ביותר של תחושת לחץ.


מחקר של פרופ' רפאל שניר מבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית תל אביב יפו, יחד עם פרופ' יצחק הרפז, נשיא המכללה האקדמית עמק יזרעאל, מצא כי הגורם שמנבא לחץ באופן החזק ביותר בקרב עובדים שהוצאו לחל"ת/פוטרו ועצמאים שנאלצו לסגור את העסק הוא תחושת המסוגלות העצמית המקצועית שלהם. המחקר בוצע על רקע הזינוק באבטלה ואילוץ לסגירת עסקים בעקבות משבר הקורונה.

החוקרים בחנו כאמור שתי אוכלוסיות: עובדים שהוצאו לחל"ת/פוטרו ועצמאים שנאלצו לסגור את העסק שלהם בהוראת המדינה. הם גילו שבממוצע, רמת הלחץ שהמשתתפים דיווחו עליה הייתה רמה בינונית. הסבר אפשרי לכך הוא העובדה שהתוכנית הכלכלית לסיוע למפוטרים ועצמאים, פורסמה לפני עריכת המחקר.

בניתוח סטטיסטי שנערך לניבוי תחושת לחץ, התברר שהמשתנים הכי משמעותיים בהקשר של לחץ הם משתני עמדות ואישיות, יותר ממשתני רקע (גיל, מין, השכלה וכו') ומשתנים מצביים (לדוגמא, מספר ימים שחלפו מאז הפסקת העבודה, קבלת פיצוי כספי מן המדינה).

רפי מוקטן.png

פרופ' רפאל שניר 

באופן ספציפי, "המשתנה שניבא לחץ בצורה הכי חזקה היה מסוגלות עצמית מקצועית: אמונה של אדם שהוא יצליח להתמודד עם הקשיים, לשוב לעבודה בתפקיד דומה ובאותו היקף משרה/ לפתוח מחדש את העסק", הסביר פרופ' שניר. "משתנים נוספים שניבאו תחושת לחץ הם יציבות רגשית, כמו גם התחושה שהפסקת העבודה מאפשרת הזדמנות לעשות דברים מהנים. ככל שהמסוגלות העצמית המקצועית, היציבות הרגשית, והתחושה שהפסקת העבודה מספקת אפשרות לעשות דברים מהנים היו גבוהות יותר, הלחץ היה נמוך יותר".

 

"מה שמעניין הוא שהמנבא  החזק ביותר של  לחץ, וכפועל יוצא של רמת תפקוד (שהרי לחץ גבוה פוגע בתפקוד), הוא לא המציאות האובייקטיבית, אלא התפיסה הסובייקטיבית של המציאות. קרי, אופן ההתמודדות עם המצב תלוי בעיקר באופן בו אדם תופס מצב זה.  

החוקרים ממליצים להתמקד באותו פלח אוכלוסייה שמועד להיקלע ללחץ (לדוגמא, בעלי מסוגלות עצמית מקצועית נמוכה) ולהציע להם תמיכה נפשית, במיוחד במצב של משבר מתמשך לאורך זמן. "קובעי המדיניות שמים דגש בעיקר על הפן הרפואי ופחות על הפן הנפשי".

המחקר פורסם בהרחבה בעיתון הכלכלי דה מארקר.