כניסה

מאפריקה באהבה: אשת סגל החודש, ד"ר נורית השמשוני- יפה, חוקרת מאפיינים שונים ביבשת המיוחדת

|

​ד"ר נורית השמשוני- יפה, מרצה בכירה בביה"ס לממשל וחברה, ראש החוג למדע המדינה וראשת המסלול לשינוי חברתי ואקטיביזם בתואר הראשון במדע המדינה וסוציולוגיה, פותחת בפנינו עולם שלם ומרתק כאשר היא מתארת את המחקר שביצעה במדינות באפריקה


ד"ר נורית השמשוני- יפה הבינה את החשיבות והאפשרויות שיש בפעולה אקטיביסטית ובשינוי חברתי בגיל צעיר, כאשר עברה לגור וללמוד בתיכון בחצור הגלילית. "שם הבנתי איך נראית החברה בישראל ומה יכול להיות החלק שלי בה", היא מתארת. בהמשך הדרך כיהנה כחברת המועצה המקומית בפרדס חנה, ולצד ההוראה באקדמית גם היום היא משתייכת לקבוצות פעילות בתחום הסביבתי והפוליטי.


את הדוקטורט שלה היא כתבה על "החברה האזרחית" בניגריה, בשנים שניגריה היתה תחת משטר צבאי. החוט השני לכל עיסוקיה האקדמיים הוא שהם עוסקים ביחסים בין מדינה וחברה. בשנים האחרונות עוסקת הרבה בפוליטיקה סביבתית כמו למשל השפעות של מתקני ייצור אנרגיה חלופית, ואורחות חיים שמשתנים בתנאים של משבר האקלים. המחקרים נערכים מנקודת מבט חברתית והנסיון לבחון את התפקידים החשובים שיש לקהילה.



נורית, איך הגעת לחקור דווקא באפריקה?


"הגעתי לחקור באפריקה לא על דרך המקרה אלא על דרך השלילה. הייתי סטודנטית למדע המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. במהלך התואר כתבתי עבודה סמינריונית על משטרים דמוקרטיים ולא רציתי להתמקד בדמוקרטיות הוותיקות, אלא לחפש דמוקרטיה אחרת. כך התחלתי להתעניין במדינות אפריקה. בהמשך גם את המאסטר ואת הדוקטורט כתבתי על הפוליטיקה הניגרית".


מה גילית במהלך תהליך המחקר? מה מייחד את המחקר באפריקה?


"גיליתי שלמרבה היופי אנשים הם אנשים בכל מקום, ובכל מדינה ניתן למצוא אינטרסים פוליטיים והם אפילו די דומים. עם זאת, גיליתי גם את השוני והייחוד במקומות השונים המחקר באפריקה הוא מיוחד מפני שחוקרים בתנאי אי־וודאות, במיוחד בהיבט הפיזי. הנגישות אינה קלה, יש תחושה של אי־בטחון במקומות רבים. ההתניידות מתבצעת במיניבוסים עמוסים מאד". היא מוסיפה בחיוך: "כל דבר כמעט הוא  חוויה אנתרופולוגית בפני עצמה".


"אני מאד אוהבת את התחושה הזו", היא מודה. "היא משלבת גילוי ומחקר של אנשים חדשים. במחקר האקדמי הזה גם החוקרים עצמם הם חובבי הרפתקאות שאינם חוששים מהאתגר. אנו נוסעים שבועיים כדי לאתר את המקום, והמשרד שלנו הוא מתחת לעץ".





_ETN0033-2.jpg


ד''ר נורית שמשוני- יפה




איך הנראות שלך ביחס לנחקרים מוסיפה לאתגר?


"ישנה חוויה שונה. להיות אישה לבנה ממוצא אירופאי באזורים כפריים זו בולטות שאי אפשר להסתיר. זו חוויה מטלטלת, אך גם מרגשת ומאד מלמדת. יש בחוויה הזו משהו שמוסיף צניעות. לומדים להביט בענווה רבה יותר על החיים, זה שיעור חשוב למי שרוצה לעסוק בשינוי חברתי".


היא מוסיפה ומספרת: "הייתי בכנס אקדמי של אוניברסיטת 'לאגוס' בניגריה, קמפוס של 40,000 איש, בתוכם אני הייתי בולטת מאד. בכל רגע נתון כולם ידעו איפה אני, ואם חששתי שלא אמצא את החדרים בקמפוס הענק, העובדה שבלטתי בלובן שלי סייעה מאד. כולם היו שם כדי לעזור לי להתמצא".


איך מבצעים מחקר מעבר לים בתקופת הקורונה שבה אי אפשר לטוס?


"הסיטואציה הזו אכן יכולה להיות מתסכלת מאד. מתוך אותה תחושת תסכול הקמנו קבוצת מחקר בינלאומית שנפגשת פעם בשבוע באופן קבוע מאז יוני לפני כמעט שנה, ובה חוקרים ממקומות שונים מהמזרח התיכון, אסיה, אפריקה ואירופה, בעיקר אזורים מדבריים, מדווחים על מה שקורה אצלם בבית. מהבחינה הזו הוצאנו מתוק מעז, הקורונה פתחה עבורנו אפשרויות חדשות. בכל המקומות האלה אנחנו קשורים לאנשים מהמקום, רובם לא אנשי אקדמיה והם שותפים מלאים במחקר כולל בפרסומים של המחקר".


מה היו ממצאי המחקר?


"גילינו שמנגנון איסוף הנתונים שונה בין מדינה למדינה", מתארת ד"ר השמשוני. "למשל, בטנזניה יש הכחשה של מגפת הקורונה. התקשורת פועלת באופן שונה והאנשים שעובדים במדינה לא יכולים לחשוף את מצב המלחמה במגפה בגלוי משום שיש ניסיון להסתירה. אנו עדים גם להשפעת ארועי בחירות שמתקיימים ברחבי העולם המשפיע על תהליך הטיפול במחלה, וכן גלי הפגנות גדולים הקשורים לבחירות".


כיצד מגפת הקורונה השפיעה על האוכלוסייה במדינות שחקרת?


"לאוכלוסיות המתגוררות בשטחים מדבריים יש יתרון גדול שהתבטא בניתוק ממרכזי האוכלוסייה הגדולים", היא מסבירה. "מאפיין זה השפיע על רמת ההדבקה שהייתה נמוכה במיוחד. תושבי הכפרים הללו יכלו לספק מזון בצורה שוטפת לאוכלוסייה העירונית. עם זאת, כאשר יש הדבקה בשיעור גבוה באזורים כאלה, ישנו קושי לטפל משום שרמת שירותי הרפואה שם בכי רע. כרגע, מדינות רבות מקבלות בזמן הזה, את המנות הראשונות של החיסונים בזכות התארגנות בינלאומית של תרומת חיסונים ממדינות שונות. בחלקים צפופים יותר של המדינה לא ניתן ליצור ריחוק ובידוד חברתי כי תנאי המגורים אינם מאפשרים זאת. הם מתקשים להקפיד על רחיצת ידיים תכופה משום שאין מים זורמים (זה קשור גם לבעיות באספקת החשמל). כששיעור גבוה של האוכלוסייה אינו מחובר לחשמל ולמים, תושביה מתקשים לספק לעצמם את ההגנה הדרושה בתקופה זו. הדבר חידד את חשיבות החיבור למים זורמים ועשוי לקדם את הנושא במדינות אלה".


ספרי לנו גם על המחקר בישראל שאת עורכת בתקופה זו


"המחקר הנוכחי שלי בארץ עוסק אף הוא בקורונה. סיימתי מחקר עם ד"ר האמה אבו-קישק העוסק בחייהן של סטודנטיות בדואיות במהלך המגפה ומדגיש את ההחרפה של הפער הדיגיטלי שממנו הן סובלות, מה שמונע מהן להמשיך ולקדם את השינוי בחברה הבדואית, שהן מהוות חוד החנית שלו".

"בנוסף, בצענו מחקר שהסתיים ובדיוק פורסם עם ד"ר תמר טאובר פאוזנר, קולגה באקדמית, העוסק במרחב הפרטי והציבורי בתל־אביב, הן בחוף והן במרפסות הביתיות. במקרה הזה משהו מאד קרוב לבית".


מדוע רבים עובדים בצוותי מחקר, ואיך מוצאים את השותפים לדרך?


"בעולם האקדמי ישנה הרבה מאד עבודה עצמאית. אני אישית מעדיפה את ההפריה ההדדית ואת החשיבה המשותפת. לכן, נכנסתי לשותפויות בינלאומיות קיימות המסייעות להשיג זאת".


קצת בפן אישי, מהם התחביבים שלך?


אני מאד אוהבת לטייל, להיות בחוץ ובטבע. בנוסף, אני גם קרמיקאית חובבת, עובדת על אובניים ויוצרת כלים בעיקר".


איזה ספר השפיע עליך לאחרונה?


"אני מאד מחוברת לסופרת ניגרית ידועה בשם ציממנדה נגוזי אדיצ'יה. ספר  מאד מומלץ שלה הוא 'אמריקנה' על הגירה. היא גם עוסקת בנושאים פמיניסטיים. הספרים שהיא כותבת בשפה האנגלית תורגמו לעברית. הספרים שלה מומלצים מאד למי שרוצה לטעום טעם של אפריקה".

 

ד"ר השמשוני – יפה אכן ממלאת אותנו בהשראה ומעניקה לנו אפשרות לגעת בעולמות הרחוקים של אפריקה, במיוחד בתקופה שבה לא אפשרי לטייל כפי שבעבר