כניסה

הזכות ללמוד חשובה לא פחות מהלימודים עצמם

|

״לא תמיד היה פשוט לנתב בין הדרישות האקדמיות שלי לבין החונכויות האישיות, בעיקר בשנה האחרונה, בה לקראת הסוף היו לי עשרה חניכים/ות, אבל זה לגמרי אפשרי ומעבר לזה, זה מילא אותי, נתן לי תחושת סיפק ונהניתי מאוד מהחניכה״.  


 

כך אומרת נעמי עורקבי, סטודנטית מצטיינת בבית הספר למדעי ההתנהגות, אשר סייעה לסטודנטים וסטודנטיות מהמגזר הערבי במסגרת פרויקט החונכות של האקדמית. פרויקט החונכות הושק בשנה החולפת, במסגרתו סטודנטים מצטיינים סייעו וחנכו סטודנטים המתקשים בלימודים, בתמורה למלגת לימודים.


 

נעמי מספרת על עצמה:


 

״אני לומדת בבית הספר למדעי ההתנהגות ומסיימת השנה את התואר הראשון. לאקדמית נרשמתי בעקבות המלצה של מכרה שכבר למדה שם.  לפרויקט החונכות הגעתי בעקבות מייל שקיבלתי, בו הזמינו אותי לקחת חלק בפרויקט חניכה אקדמית עבור תלמידים מהמגזר הערבי, הלומדים במסגרת "המכינה לעתיד" באקדמית..

306602_3288490969442_2028249077_n.jpg
 

מטרת המכינה היא להנגיש את ההשכלה הגבוהה לבני ולבנות המגזר הערבי ופרוייקט החונכות כלל עזרה וסיוע בלימודים, אך מעבר  לזה הפרויקט כלל ליווי אישי עבור אותם תלמידים בתהליך לקראת התואר הראשון.  הרעיון קסם לי והחלטתי להצטרף ולקחת חלק בפרויקט.


 

השתתפתי בפרויקט זה במהלך השנתיים האחרונות, כאשר בשנה האחרונה הצטרפתי לפרויקט ליווי דומה לתלמידי המכינה שהתחילו תואר ראשון (את אחת החניכות ליוויתי עוד מהמכינה) ולפרויקט חונכות נוסף, שליווה סטודנטים מכלל האכלוסיות ולא התמקד רק במגזר הערבי.


 

מה כללה החונכות?


 

״החונכות כללה סיוע בלימודים בהתאם לצורך של הסטודנט/ית הספציפי/ת ובהתאם לקורסים בהם היא/הוא מרגיש/ה שהיא/הוא צריך/ה סיוע, אך מעבר לכך וחשוב לא פחות, היא כללה ליווי בתהליך הלא פשוט של המכינה ושל השנה הראשונה בתואר הראשון.


הקשיים שעלו היו שונים בין פרויקט לפרויקט. אחד הדברים שלמדתי בפרויקט החונכות של "המכינה לעתיד", הוא שהדבר החשוב ביותר הוא לא  "לדחוף", להצלחה בלימודים, אלא לעורר את המוטיבציה של הסטודנט/ית, לתת לו/ה תמיכה וליווי גם ברמה הבינאישית ולנסות להקנות לו/ה תחושת מסוגלות.


 

מה הערך המוסף שאת קיבלת מהחונכות?


 

יכול להיות שזה נשמע מובן מאליו או כאילו אני מדקלמת קלישאות, אבל עבורי זאת הייתה ההתפתחות האישית שלי כחונכת, - לנסות ולראות את הדברים דרך העיניים של הסטודנטים/יות שאני חונכת ולא לפי "האני מאמין" שלי, לפי מה שנחשב בעיניהם/ן הצלחה ולא לפי ההגדרות האישיות שלי, ללמוד מהם ולהתפתח יחד אתם.


 

לשמחתי בדרך זכיתי להכיר סטודנטים/ות מקסימים/ות ולפתח קשרים וחברות עם סטודנטיות מעולם שונה משלי.


 

מה התכניות שלך לעתיד?


 

כרגע מסיימת את התואר ואחר כך אחליט לגבי ההמשך :)


 

ולסיום, מסר לסטודנטים לקראת השנה החדשה?

 

אולי הדבר שאני לקחתי והזכרתי לעצמי במהלך הלימודים: לא לשכוח למה הגעתי ללימודים. לא הגעתי בשביל הציונים או בשביל "ריצת מרתון" עד לסיום וקבלת התואר אלא כדי לנסות וליהנות ממה שאני לומדת ומהחוויה עצמה ולהזכיר לעצמי שלא לכולם יש את הזכות ללמוד.


 

לא תמיד היה לי קל והציונים כן היו חשובים לי, אבל היה לי חשוב לא פחות להנות מהתוכן, מההרצאות, מהמרצים  ומהתהליך. זה היה חשוב עבורי, ובמהלך התואר למדתי יותר ויותר איך לאזן בין הניסיון להצליח בלימודים, מבלי לוותר על החוויה וההנאה מהדרך עצמה.