כניסה

לימודי מגדר הם "לא אי בודד"

|

רוצים להבין יותר לעומק את נושא המגדר וכיצד הוא מלווה את חיינו? פרופ' יעל השילוני-דולב, מומחית לסוציולוגיה של הפריון, ומרצה בבית־הספר לממשל וחברה של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, וד"ר עמית קפלן, מרצה בבית הספר לממשל וחברה ומומחית למגדר ושוק העבודה, יעזרו לכם למצוא את הזוית המגדרית בקורסים שהן מעבירות. החל מהמבואות הגדולים לסוציולוגיה, ודרך קורסי בחירה העוסקים בסוציולוגיה של רפואה ופריון.


 

לימודי מיגדר רלוונטיים לכולם


 

עבור פרופ' יעל השילוני-דולב וד"ר עמית קפלן, לימודי מגדר הם לא "אי בודד":
"מגדר הוא בכל נושא ובכל קורס. אין נושא שהוא לא רלוונטי. אין סוגיה שמגדר לא עוסק או קשור בה".

 

פרופ' יעל השילוני-דולב היא סוציולוגית, המתמחה בטכנולוגיות רפואיות של בראשית וסוף החיים ובשאלות של פריון. ד"ר קפלן עוסקת בכלכלה פוליטית של חיי משפחות. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בשאלה באיזו מידה מדיניות רווחה משפיעה על עצמאותן הכלכלית של נשים ביחס לבני הזוג שלהן, ובאיזו מידה עצמאות זו קשורה לחיי הזוגיות שלהם, ובאופן ספציפי, לגירושין.


 

פרופ' השילוני-דולב וד"ר קפלן עוסקות בתחומים שונים, אך נקודת המוצא שלהן כאמור זהה:
ד"ר קפלן: "לימודי מגדר רלוונטיים לכולנו, לנשים ולגברים. נקודת המבט המגדרית היא בדרך כלל ביקורתית כלפי המוסדות החברתיים הקיימים כמו זוגיות, מיניות, חיזור, ובאותה מידה שוק העבודה ומערכת המשפט. לכן לימודי מגדר, אם לוקחים אותם ברצינות כפי שרוב הסטודנטיות והסטודנטים שלנו עושים/ות, מאפשרים לנו גם מודעות לכך וגם אופציה נפלאה לשינוי ולשחרור מהכבלים החברתיים החזקים הללו".


 

פרופ' השילוני: "הדבר הראשון שמגדיר אותנו הוא המגדר. זו הקטגוריה החברתית החשובה ביותר, או אחת החשובות ביותר. לפני לאום, או מעמד כלכלי. לכן  זו הגדרה חשובה כל כך לסדר החברתי ולזהות שלנו,  כפרספקטיבת יסוד וחשיבה על עצמנו ועל העולם. מה גם ש פוליטית כמובן שהזוית המגדרית קשורה באי שיוויון ובאי צדק".


 

כיצד אתן רואות  את נושא המגדר באקדמית, חשיבותו, מטרתו?

ד"ר קפלן: לימודי מגדר מאפשרים לנו גם מודעות לכבלים החברתיים החזקים הללו וגם אופציה נפלאה לשינוי ולשחרור.


 

פרופ' השילוני-דולב: "אני רוצה שנשים ירגישו יותר נוח בעולם, עם הכישורים שלהן, עם הרצונות שלהן. אני חושבת שאנחנו עדיין מוגבלות. צר לי למשל שגברים ונשים אומרים שהם לא פמיניסטיים. אחרי כמה שיעורים, כשסטודנטים וסטודנטיות  מבינים מה זה פמיניזם, לא במובן הפופוליסטי של המילה, אז כולם מבינים שמדובר בתנועה של שחרור וצדק לכל ושאין דבר כזה 'אני לא פמיניסט'. כולם פמיניסטים.


יש המון גוונים של פמיניזם, אפשר להיות פמיניסט בהמון דרכים והיופי של החשיבה הפמיניסטית שהיא חשיבה מורכבת ולא חד מימדית. היא לא דת, היא לא אומרת ראה וקדש. יש בה המון ויכוחים, המון עמדות מגוונות. אבל המחויבות הבסיסית לשוויון היא משהו שמי שאומר שאין לו אותה, זה פשוט לא נכון. זה בדרך כלל נובע מחוסר הבנה ומשם רע שיצא למושג. אפשר להתווכח, לחשוב. אפשר להיות כל מיני דברים. אין חשיבה מגדרית אחת. זו כל החוכמה".


 

האם אתן רואות תהליכים של שינוי באקדמית בנוגע ללימודי מגדר, קידום נשים?

פרופ' השילוני-דולב: בתור יועצת למגדר באקדמית, אני יכולה לומר שבאופן יחסי למוסדות אחרים מצבנו מצויין - גם סגנית נשיאה, גם יושבת ראש מועצת המנהלים שלנו, גם דיקניות. יש לנו הרבה מאוד נשים בסגל האקדמי. אנחנו באופן יחסי מוסד מאוד שייוויוני יחסית לאחרים. פרופ' נעמי חזן למשל, דיקאנית בית הספר לממשל וחברה,  היא אחת המחוקקות החשובות ביותר שהיו בארץ בתחום המגדרי.
יש לנו תא סטודנטיות חריפות, אקטיביסטיות, מדליקות. אנחנו בהחלט במצב טוב, אם כי תמיד יש עוד מה לשפר. . בסך הכל טוב מאד  להיות סטודנטית באקדמית.


 

ד"ר קפלן: אני בהחלט רואה שיש רגישות ומודעות גוברת הולכת. הדבר הכי מרגש בהקשר זה הוא תא יפואיות, אותו הקימו לפני שנה סטודנטיות שלנו, שכל כך מחויבות לנושא. הן פועלות בלי סוף גם בכדי ליצור אווירה שוויונית במכללה וגם בכדי להעלות את המודעות של כולנו. פעילותן מורגשת מאוד במכללה ואני גאה בהן על כך. הן עושות שינוי של ממש.    


 

כיצד התפיסות האלה באות לידי ביטוי בקורסים שאתן מעבירות?


ד"ר קפלן: יש לי רצון "להחזיר" או להעביר את הידע שרכשתי ואני רוכשת במחקרים לסטודנטיות ולסטודנטים שלי. אני פוגשת את הסטודנטיות והסטודנטים החל משנה א' ומי שלומדים/ות אצלי יודעים/ות כי חשוב לי מאוד לפתח בכיתות את היכולת לחשוב בצורה ביקורתית על העולם שלנו. לכן בשיעורים שלי יש הרבה מקום לדיון, לוויכוחים ולאי הסמכות. חשוב לי לעודד סטודנטיות לבטא את עצמן, להשמיע את קולן ואת עמדתן. זה ממש לא מובן מאליו עבור הרבה מאוד נשים.


 

"בקורסי החובה הגדולים, גם במבוא, וגם בתאוריות א' ו-ב' אנחנו מתייחסות לשאלות מגדריות. במבוא יש פרק שלם בו מכירים סוגיות בסיסיות במגדר. בתאוריות א' וב', שהן למעשה תאוריות קלאסיות ובנות זמננו, הכנסנו לפני מספר שנים דיון בנשים הוגות, שבמשך שנים הודרו מהקאנון. לא רק שאנחנו מלמדות את התאוריות שלהן, תוך כדי כך אנחנו גם מנסות לברר ולהבין איך יתכן שהתאוריה הקלאסית כמעט נעדרת נשים הוגות, וגם מה עמדת התיאורטיקנים הקלאסיים ביחס לסוגיה המגדרית.


 

גם בקורס של שיטות מחקר איכותניות, יש דגש על איך חשיבה פמיניסטית השפיעה על אפיסטמולוגיה ומתודולוגיה איכותנית, שכן פמיניזם הוא לא רק מאבק לשינוי העולם, אלא זוויות תאורטית המאתגרת את צורת החשיבה שלנו על העולם בכללותו, כמו גם על המדע, שהוא האופן בו אנחנו לומדים על העולם"


 

ד"ר קפלן מרחיבה מעט על הקורסים שהיא מעבירה:
"מעבר לקורסי החובה, אני מלמדת קורס בתיאוריות פמיניסטיות. בקורס אנחנו דנות בתיאוריות הפמיניסטיות המרכזיות שהתפתחו במדעי החברה ב-200 השנים האחרונות. כיוון שפמיניזם שואל הרבה מאוד שאלות על מהו ידע בכלל ומהו ידע מדעי בפרט, מעבר להנחת התשתית התיאורטית הבסיסית, הקורס מהווה הזדמנות לקריאת טקסטים מרתקים, שבעצם האופן בו הם נכתבים, מערערים על מסגרות הידע הקיימות. בקורס אנחנו עוסקות בסוגיות שרלוונטיות לחיי כולנו, שלא קל להתמודד איתן. לכן פעמים רבות הקורס מעורר דיונים סוערים וגם מגוון של רגשות ביחס לידע הפמיניסטי. אני חושבת שזה מקור הכוח שלו.


הסמינר שאני מלמדת מוקדש לנושאים שעומדים בליבת המחקר שלי – פרספקטיבה מגדרית ביחס לקשר בין משפחות לשוק העבודה.


פרופ' השילוני-דולב מספרת על התכנים המגדריים בקורסים שהיא מעבירה, העוסקים גם בתחום התמחותה המקצועי:
"אני לא מעבירה קורסים ספציפיים המוקדשים רק לנושא המגדר, אבל בקורסי הבחירה שלי העוסקים בסוציולוגיה של רפואה ופריון, הפריזמה המגדרית תמיד מרכזית להבנת האופן בו הרפואה חשבה מאז ומעולם על הגוף הנשי והגברי ועל ההשפעה של סטריאוטיפים מגדריים על נשים וגברים בעבר ובהווה".


 

מהם המסרים העיקריים שהסטודנטים מפנימים בשיעורים שלכן?


"היכולת לחשוב בצורה כמה שיותר חופשית וכמה שיותר ביקורתית.  אנחנו אוהבות מאד את מילות השיר " free your mind, and the rest will follow..." למרות שהאמת היא שמה שמגיע אחרי שחרור התודעה הוא לא פעם כאב, פיקחון ותחושה שהעולם לא צודק. אבל אישה בוגרת יכולה להפוך את התחושה הזו למקור של כוח, ולא למקור של ייאוש.

 

היינו רוצות שנשים יצאו מהכיתות שלנו עם התחושה שהן טובות, מושכות ושוות גם כשהן עומדות על דעתן, תובעות לעצמן זכויות, מביעות דעה ונאבקות על צדק ללא פשרות. הכרת המבנים הלא שוויוניים בתוכם אנו חיות, מאפשרת התנגדות ושינוי, אבל חשוב לנו להסביר כי התנגדות ושינוי יכולים לבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד דרכים, גם כאלה שנראות יום יומיות.  


 

פרופ' השילוני-דולב:  פעם בשנה נערך אצלנו הכנס "עיר מגדר" בשיתוף עם עיריית תל אביב. בסוף השנה עמית ואני עורכות מפגש עם סטודנטיות, שבו אנחנו מדברות איתן על השתלבות בשוק העבודה ויש בעיקר, תא סטודנטיות מאוד מאוד פעיל. ההצלחה שלנו נמדדת בזה שיש לנו סטודנטיות וגם סטודנטים נפלאים.

 

בתשע השנים שאני באקדמית אני רואה יותר נשים חכמות, נועזות עם חשיבה מקורית, שמוכנות להילחם על צדק חברתי, עם חשיבה שמאתגרת גם את הדור הישן של הפמיניסטיות. אלה נשים שהן התקווה שלנו. אני גם רואה באקדמית הרבה אנשים צעירים שבחלקם הם דור ראשון להשכלה, ונפתחות להם העיניים והם מאוד מאוד סוערים ומחוייבים ומתרגמים את הידע למעשים".


 

מסר לסיום, ולא פחות חשוב, הוא ש"פמיניזם לא מתחיל ונגמר בצדק לעצמנו או לשכמותנו, אלא שהוא חלק ממאבק לשוויון בין בני אדם בכלל".