החומרים באתר זה הינם פרי עבודה משותפת של הוועדות המקצועיות לפסיכולוגיה רפואית והוא גובש בשיתוף פעולה עם פסיכולוגים רפואיים בכירים מהאקדמיה ומהשדה. תכניו מייצגים את תפיסת העולם העומדת בבסיס התחום, התיאוריות, המודלים, והכלים העומדים לרשותו של הפסיכולוג הרפואי. מכיוון שתחום הפסיכולוגיה הרפואית הינו תחום דינאמי ומתפתח הרי שניתן להניח שבמהלך השנים יחולו שינויים בגוף הידע, אשר יותאמו להתפתחות המדעית של התחום.
בברכה
פרופ' רבקה יעקובי [email protected]
פרופ' רבקה יעקובי (המכללה האקדמית תל-אביב יפו)
פסיכולוגיה רפואית הינו תחום מחקר וטיפול המתמקד בהבנת הקשר בין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגים, החברתיים והתרבותיים המעורבים בהתפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן. ככזו, הפסיכולוגיה הרפואית חובקת את כל הרצף של בריאות וחולי החל ממניעה,דרך התמודדות עם מחלות אקוטיות או כרוניות, ועד לתהליכים הקשורים בסוף החיים. הענף המחקרי והענף הטיפולי פועלים בשילוב ומזינים זה את זה.
לסקירה על התפתחות התחום בארץ ובעולם ראה :
יעקובי, ר. (1998). פסיכולוגיה רפואית: סיכויים, סיכונים ודילמות. שיחות: כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, כרך 12, חב' 2: 126-133.
יעקובי, ר. (2007). פסיכולוגיה רפואית באקדמיה – תמונת מצב.פסיכואקטואליה, אפריל, עמ' 14-16.
Medical Psychology around the World (Special issue). Journal of Clinical Psychology in Medical Settings, 2001,Vol. 8, No. 1.
גוף הידע בפסיכולוגיה רפואית מקיף 6 תחומים עיקריים:
תיאוריות ומודלים בפסיכולוגיה רפואית
פרופ' רבקה יעקובי (המכללה האקדמית תל-אביב יפו)
הפסיכולוגיה הרפואית מתבססת על המודל הביו-פסיכו- סוציאלי (Engel, 1977 ) המנסה להסביר התפתחותן של מחלות והתמודדות איתן תוך התייחסות לכל אחד ממרכיבי המודל וזאת בשונה מהמודל הביו-רפואי. המודלים המרכזיים בתחום מתמקדים בהתנהגות בריאותית (כגון: היענות להוראות הרופא), התמודדות עם מצבי דחק רפואיים (כגון: מחלות אקוטיות, מחלות כרוניות, אבדנים, ניתוחים ופרוצדורות רפואיות, כאב), משאבים פנימיים (כגון: אופטימיות, חוסן, תחושת לכידות, תקווה), משאבים חיצוניים (כגון: תמיכה חברתית), תקשורת רופא-חולה.
התנהגות בריאותית:
The Health Belief Model (Rosenstock, 1974; Becker et al. 1975, 1977, 1978; Rosenstock, Strecher & Becker, 1988)
Protection Motivation Theory (Rogers, 1975; 1983; Maddux and Rogers, 1983; Tanner et. Al, 1991)
Theory of planned behavior: TPB (Ajzen, 1985, 1988, 1991)
Stages of Change Model (Prochaska & Diclemente, 1982)
Health Action Process Approach (Schwarzer, 1992)
דחק:
Transactional Model of Stress (Lazarus & Folkman, 1984)
מחלה ומגבלה גופנית:
Physical illness as a crisis (Moos and Schaefer, 1984)
The Common sense model of health and illness behavior (Leventhal et al., 1980)
Acceptance of Disability (B. Wright, 1983)
Role of constructed meaning in response to a traumatic life event (Fife, 2005)
התמודדות ומשאבים:
Coping (Lazarus & Folkman, 1984; Folkman, 1997)
Cognitive Adaptation (Taylor, 1983)
Emotional –Disclosure (Pennebaker, 1997)
Sense of Coherence (Antonovsky, 1979)
Hardiness (Kobasa, 1982)
Sense of Self-Efficacy (Bandura, 1982)
Learned Resourcefulness and openness to experience (Rosenbaum, 1982, 1993)
Dispositional Optimism (Scheier & Carver, 1985)
Conservation of Resources (Hobfoll, 1989)
Learned Optimism (Seligman, 1990)
Hope (Snyder, 1991)
Bereavement Models Kubler-Ross,1969 (Rubin, 1981; Stroebe & Schut, 1999)
Post-traumatic Growth (Tedeshi & Calhoun, 1996).
תקשורת רופא – חולה:
Disease-centered vs. Patient- centered Medicine
Breaking bad news (Buckman, 1992)
על בסיס אחדים מהמודלים הנ"ל פותחו כלי מחקר. כלי המחקר הם לרוב שאלוני דיווח עצמי המשמשים גם להערכת מצבו הרגשי, הקוגניטיבי והחברתי של הנבדק (כגון: דיכאון, חרדה, אופטימיות, תפיסת מחלה, התמודדות, איכות חיים ועוד). כלי המחקר בנוסח העברי קובצו לאתר כלי מחקר והערכה בפסיכולוגיה רפואית (ראה סעיף 8)
ב. ראיון אבחון והערכה בפסיכולוגיה רפואית
(אוה פרברוף (רמב"ם) וד"ר שולמית בן-יצחק (איכילוב))
מטרות :
כלי האבחון:
אינטייק פסיכו-רפואי (לרבות רקע רפואי ספציפי). הראיון הפסיכו-רפואי יכלול חלק מובנה וחלק פתוח:
על הפסיכולוג הרפואי להיות בקיא במגבלות ובסוגיות אתיות הכרוכות בהעברת האינפורמציה המתקבלת מהכלים האבחוניים.
לרשות הפסיכולוג הרפואי עומדים מספר אמצעי אבחון:
הפסיכולוג הרפואי צריך להיות מיומן בהתאמת כלי האבחון לנסיבות ולמטרות:
כתיבת הדו"ח: הפסיכולוג הרפואי יכתוב סיכום אינטגרטיבי ויהי ערוך למתן משוב בהתאם לנסיבות, למטרות האבחון, ולטובת המטופל (מתוקף חוק זכויות החולה, חוק הפסיכולוגים וכללי האתיקה של הפסיכולוגים).
הגורם המפנה לאבחון מהווה חלק משמעותי מתהליך האבחון. לפיכך יש לקחת בחשבון את הגורם המפנה, סיבות ומוטיבציה של הגורם המפנה, מטרת האבחון, קונפליקטים פוטנציאליים (תיתכן שונות בין ציפיות/ צרכי המטופל, משפחה, הצוות הרפואי).
הסטודנט / המתמחה בפסיכולוגיה רפואית צריך להראות ידע ברשימת קריאה על מבחנים פסיכו- רפואיים.
התערבויות פסיכולוגיות במערכת הרפואית
ד"ר נטלי רפופורט (בילינסון)
ההתערבויות המקובלות בפסיכולוגיה רפואית אמורות לתת מענה למצבים פסיכולוגים שונים הנובעים ממפגשי הפרט עם המחלה ו/או המערכת הרפואית והן כוללות: התערבות מניעתית כגון חינוך להתנהגות בריאותית, התערבות במשבר, הכנה לניתוחים ופרוצדורות רפואיות ,התערבויות בזמן אשפוז, ייעוץ וליאזון.
תהליך קבלת ההחלטות בדבר ההתערבות התואמת את סוג המחלה או ההפרעה הרפואית, ואת מאפייני המטופל מתבסס על קווים מנחים המקובלים כיום בתחום. הפסיכולוג הרפואי בוחר את ההתערבות המתאימה למקרה ספציפי על סמך התרשמותו הקלינית מהמטופל ועל סמך הדיווחים בספרות המקצועית על ההתערבויות שנמצאו כיעילות ביותר לטיפול באותה הפרעה/ בעיה, על פי עקרונות ה – Evidence-based psychotherapy. לכן, התייחסות לפרמטרים הבאים מגדירה ומנחה את הגישה הטיפולית והמטרות של ההתערבות בפסיכולוגיה רפואית:
ההתערבויות כוללות שימוש בגישות פסיכו-חינוכיות, תכניות לניהול דחק, טכניקות פסיכופיזיולוגיות (הרפיה, דמיון מודרך, ביופידבק, היפנוזה, EMDR). ההתערבויות הן פרטניות, זוגיות, משפחתיות, קבוצתיות או מערכתיות.
פסיכותרפיה רפואית
פרופ' רבקה יעקובי (המכללה האקדמית תל-אביב יפו)
הטיפול הפסיכולוגי לחולים במחלות/ הפרעות/ בעלי מגבלות גופניות, ובני משפחותיהם, נועד בעיקרו לסייע למטופל להתמודד עם המצב הבריאותי/ פיזי החדש, לסייע בגיוס משאבים פנימיים וחיצוניים ולעודד במידת האפשר התפתחות וצמיחה אישית.
הגישות התיאורטיות הטיפוליות המקובלות בפסיכולוגיה רפואית כוללות גישות דינאמיות, אקזיסטנציאליסטיות, אינטר-פרסונאליות, נרטיביות, קוגניטיביות- התנהגותיות ועוד. הגישה הטיפולית מותאמת למטופל ולמצבו (ראה סעיף ג').
מוצע בזה מודל גנרי לתכנית טיפולית בפסיכולוגיה רפואית.
תכנית טיפולית – קווים מנחים
מודל זה מאמץ את עקרונות ה- Evidence-based psychotherapy ומתבסס על הנחות היסוד של התפיסה הביו-פסיכו-סוציאלית-תרבותית.
אילו משתנים עלינו לקחת בחשבון וכיצד נקבל החלטה טיפולית התואמת את המצב והמטופל?
סיבת ההפניה:
בד"כ כורכת סוגיות בריאותיות ופסיכולוגיות.
יש כאן הנחה על יחסי גומלין בין משתנים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים : מודל ביו-פסיכו-סוציאלי-תרבותי
שאלות שהפסיכולוג צריך לשאול את עצמו:
על המחלה:
על החולה:
על המערכת:
על הטיפול:
על המטפל:
התערבות מערכתית במערכת הרפואית
ד"ר בני פלדמן (בי"ח קפלן)
עבודת הפסיכולוג הרפואי מתייחסת לכל ההיבטים של בריאות וחולי בפרט, במשפחה, בקהילה ובמערכת הבריאות. מומחיות בפסיכולוגיה רפואית דורשת ידע והבנה במכלול הנושאים הבאים:
אתיקה בפסיכולוגיה רפואית
ד"ר רבקה רייכר-עתיר (המכללה האקדמית תל-אביב יפו, בילינסון, יו"ר וועדת אתיקה הפ"י)
כללית: מומחה בפסיכולוגיה רפואית אמור לדעת על הזיקה ההדוקה בין האתיקה והמקצועיות. אתיקה ומקצועיות אחת הן, ומתוך עקרון זה עליו לפעול בעבודתו האבחונית, הטיפולית, המחקרית והמערכתית.
תחומי הידע: התמצאות בקוד האתיקה המעודכן של הפסיכולוגים, בחוק זכויות החולה ובחוק הפסיכולוגים. בנוסף: בחוקים הרלבנטיים לסוגיות של סודיות וחיסיון.
במסמך כתוב המסכם את ההתמחות יופיע פרק המוקדש לאתיקה בו יעלה המתמחה דילמות אתיות שעלו בפרקטיקה ובמפגש עם חומרים תיאורטיים.
הדילמות אמורות להיות קשורות להתערבות המתוארת ויכולות להיות מתחומים שונים, כמו:
ד"ר רבקה רייכר – עתיר, ד"ר נטלי רפפורט (בילינסון), שרה הרמתי (הדסה) אתו זינגר (איכילוב).
המסמך מתאר ומגדיר את העבודה של הפסיכולוג הרפואי במערכת הרפואית, וכן מביא את עקרונותיה, ותנאיה מול המטופלים ומול הצוות. בנוסף מציג המסמך את מקומו הייחודי של הפסיכולוג בתוך הצוות.
תאור תפקיד של הפסיכולוג הרפואי
הפסיכולוג הרפואי עובד במסגרת רפואית (כמו פסיכו-אונקולוגיה, פסיכו-קרדיולוגיה, מכון אנדוקריני וכד' ) זהו תחום עיסוק המתמקד באספקטים הביו-פסיכו-סוציאליים כחלק מהגישה הכוללנית בהתייחסות לבריאות ולחולי. הטיפול הפסיכולוגי הוא חלק אינטגראלי מהטיפול הכוללני והוא מתחיל בקשר הראשוני של המטופל עם המערכת הרפואית, דרך שלב האבחון ומסירת האבחנה ונמשך לאורך כל שלבי המחלה, כולל תהליך הריפוי, הפוגה, חיים בצל איום המחלה, וכן בשלבים הסופניים.
עקרונות
מסגרת
תנאים להתערבויות פסיכולוגיות עם חולים בני משפחה וצוות רפואי:
עבודה בצוות רב מקצועי (כחלק מצוות המכון/מחלקה ובתוך היחידה לפסיכולוגיה רפואית):
ייחוד הפסיכולוג:
עיגון של מקצוע בחוק והכרה בהתמחויות שונות מונע עד כמה שניתן שרלטנות בשל הפיקוח שנהליו מנוסחים בחוק. עבודה המעוגנת בחוק, בכללי אתיקה ובפיקוח מתמיד מבטיחה עמידה באמות מידה אתיות ומקצועיות גבוהות ביותר. עבודה המתבצעת בגבולות של התמחות, ומתבססת על הכשרה רחבה, על כלים ייחודיים, ועל פיתוח מתמיד של מיומנויות מאפשרת לפסיכולוגים להיענות לצרכים במגוון מסגרות ולמגוון לקוחות, (מטופלים, משפחות המטופלים, אנשי הצוותים המטפלים והמנהלים).
1. Health Psychology (APA)
2. Psychology and Health (Brunner/ Routledge) EHPS
3. Journal of Clinical Psychology in Medical Settings (Kluwer Academic / Plenum Publishers)
4. Patient Education and Counseling
5. Journal of Health Psychology (Sage Publications)
6. British Journal of Health Psychology
7. Psychology, Health and Medicine
8. Social Science and Medicine
9. Psycho-Oncology
10. Journal of Psychosocial Oncology
11. Stress and Health
12. Psychosomatics
13. Psychosomatic Research
14. Psychotherapy and Psychosomatics
15. Health: An Interdisciplinary Journal for the Social Study of Health, Illness and Medicine (Qualitative Research)
16. Qualitative Health Research (sage)
פסיכולוגיה רפואית
Baum, A., Revenson, T. A., & Singer, J. E. (Eds.) (2001). Handbook of health psychology. Mahwah, N.J. : L. Erlbaum Associates
Belar, C.D. & Deardorff, W.W. ( 1999, 2002). Clinical Health Psychology in Medical Settings: A Practitioner Guidebook. Washington, D.C.: American Psychological Association.
Brannon, L. & Feist, J. (2006). Health psychology : an introduction to behavior and health. Belmont, Calif.: Thomson.
Johnston, D. W. & Johnston, M. (Eds.) (2001). Health psychology. Amsterdam: Elsevier.
Lynos, A.C. & Chamberlain, K. (2006). Health Psychology: A critical introduction. N.Y: Cambridge.
Marks, D. F. et al. (2005). Health Psychology : theory, research, and practice (2nd edition). London : Sage.
Norman, P. & Conner, M. (Eds.) (2003). Predicting health behavior: Research and practice with social cognition models. Buckingham, U. K. : Open University Press.
Ogden, J. (2003, 2005). Health Psychology: a textbook. Buckingham, U.K.: Open University Press.
Petrie, K. J. & Weinman, J. A. (Eds.) (1997). Perceptions of health and illness: current research and applications. Amsterdam: Harwood Academic Publishers.
Pitts, M. & Phillips, K. (Eds.) (2001). The psychology of health: introduction. London: Routledge.
Resnick, R. J. & R. H. (Eds. ) (1998). Health psychology through the life span: practice and research opportunities. Washington, D. C.: American Psychological Association.
Sanderson, C. A. (2004). Health psychology. Hoboken, N.J.: John Wiley & Sons.
Sutton, S., Baum, A. & Johnston, M. (2005). The Sage Handbook of Health Psychology. London: Sage Publications.
Taylor, S. E. (2006). Health psychology. Boston, Mass.: McGraw-Hill.
דחק, אישיות וגורמי חוסן
Jacoby, R. & Keinan, G. (Eds.) (2003). Between stress and hope: from a disease-centered to a health-centered perspective. Westport, Conn.: Praeger.
Lazarus, R. S. & Folkman, S. (1984). Stress, Appraisal and Coping. New York: Springer.
Rosenbaum, M. (1990). Learned resourcefulness. New York: Springer Publishing Company.
Sapolsky, R.M. (1994). Why Zebras don't get ulcers. New York: Freeman.
Snyder, C.R. (2000). Handbook of hope: theory, measures and applications. San Diego: Academic Press.
Snyder, C.R. & Lopez, S.J. (2002). Handbook of positive psychology. New York: Oxford University Press.
Seligman, M.E.P. & Csikszentmihalyi, M. (2000). Positive psychology: an introduction. American Psychologist, 55, 5-14.
Vollrath, M. (2006). Handbook of personality and health. West Sussex: Wiley & Sons.
Aspinwall, L. & Starudinger, U. (2003). The psychology of human strengths; Fundemental questions and future directions in positive psychology. Washington: American Psychological Association.
התערבויות פסיכולוגיות:
Belar, C.D. & Deardorff, W.W. (1996, 2002). Intervention Strategies in Clinical Health Psychology. In: Belar, C.D. & Deardorff, W.W. (Eds.). Clinical Health Psychology in Medical Settings. pp. 69-100. APA
Maes, S. & Boersma, S.N. (2005). Applications in Health Psychology: How Effective Are Interventions? In: Sutton, S., Baum, A. & Johnston, M. (2005). The Sage Handbook of Health Psychology. London: Sage Publications. Chap. 11, pp. 299-325.
Miller, G. E. & Cohen, S. (2001). Psychological Interventions and the Immune System: A Meta-Analytic Review and Critique. Health Psychology, 20 (1): 47-63.
פסיכותרפיה רפואית:
Archer, R. (2006). Dual Realities: The Search for Meaning. Psychodynamic Therapy with Physically Ill People. London: Karnac.
Bellar, C.D. and Deardorff, W.W.(1996). Clinical Health Psychology in Medical Setting. Washington: A.P.A. Chapters 4. 5.
Broom, B. (1997). Somatic Illness and the Patient's Other Story. London: Free Association Books.
Frank, A.W. (1995). The Wounded Storyteller. Chicago: The University of Chicago Press.
Erskine, A. & Judd, D. (1994). The Imaginative Body: Psychodynamic Therapy in Health Care. London: Whurr Publishers.
Lemaistre, J. (1995). After the Diagnosis: From Crisis to Personal Renewal for Patients with Chronic Illness. Ulysses Press.
Nicassio, P.M. & Smith, T.W. (1995). Managing chronic illness: A biopsychosocial perspective. Washington, DC: American Psychological Association.
התערבות מערכתית:
מעוז, ב., רבין, ס., כץ, ח. ומטלון, א.( 2004 ) החולה, הרופא ומה שביניהם; הגישה הבין אישית ברפואה, רמות, ת"א.
אליצור יואל (1999) טיפול מערכתי אינטגרטיבי בהפרעות גוף ונפש כרוניות, שיחות, י"ג (2), 122-134
מעוז ב., מטלון א., מיכאל בלינט וקבוצות בלינט בארץ ובעולם.כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה 13, 109 אוקטובר 2003.
Bronheim, H. E. Fulop, G. Kunkel, E. J. Muskin, P. R. Schindler, B. A. Yates, W. R. Shaw, R. Steiner, H. Stern, T. A. Stoudemire, A. (1998). The Academy of Psychosomatic Medicine Practice Guidelines for Psychiatric Consultation in the General Medical Setting. Psychosomatics, 39(4): 8 – 30
Resnick, R. J.and Rozensky, R. H. (1996). Health Psychology through the Life Span: Practice and Research Opportunities. American Psychological Association, Washington DC.
את ההנחיות והטפסים לתהליך ההתמחות ולתהליך ההסמכה להדרכה בפסיכולוגיה רפואית ניתן למצוא באתר משרד הבריאות (www.health.gov.il) יחידות המשרד – פסיכולוגיה – התמחות הנחיות וטפסים – פסיכולוגיה רפואית.
הדרישות לבחינת ההתמחות תועלנה בקרוב לאתר משרד הבריאות. עד אז ניתן לפנות למשרד באמצעות פקס: 5151100 – 03
