ד"ר אירן דיאמנט חובשת שני כובעים מקצועיים: היא חברת סגל אקדמי בביה"ס למדעי ההתנהגות וגם יושבת ראש הועדה לנושא לחץ ושחיקה במועצה הלאומית לבריאות העובד של משרד הבריאות. פגשנו אותה לראיון מרתק שרלוונטי לכולנו
ד"ר אירן דיאמנט היא פסיכולוגית תעסוקתית בהכשרתה ואצלנו באקדמית תל אביב יפו היא משמשת כראש המגמה לפסיכולוגיה תעסוקתית בביה"ס למדעי ההתנהגות. בנוסף, בין תחומי העניין שלה תמצאו חקר ספרות והיא מאמינה כי "סופרים טובים יותר מפסיכולוגים בהבנת נפש האדם".
אני אשמח לפני שנצלול לענייני עבודה, שתספרי לי על עצמך, על אירן
"אני גרה ברמת השרון, נשואה עם שלושה ילדים גדולים ולאחרונה גם הצטרף נכד, התשוקה הגדולה שלי היא ספרות, אני קוראת הרבה ואני גם אוהבת להיכנס למטבח".
אפשר להבין מהר את הקשר בין פסיכולוגיה לספרות
"התואר הראשון שלי היה בספרות ופסיכולוגיה אז כך שכבר בשלב מוקדם בחיי שילבתי את שני העולמות. חקרתי ספרות דרך כלים פסיכולוגיים והרגשתי שאני מרחיבה את הידע הפסיכולוגי שלי דרך קריאה של ספרות יפה".
מה את אוהבת לקרוא?
"הרבה מאוד שנים קראתי קלאסיקה, של סופרים ישראליים וגם אירופיים ואמריקאים. אני מאוד אוהבת למשל את פרוסט, טולסטוי ועמוס עוז כי הם מייצגים כתיבה פסיכולוגית. אני חייבת להודות אבל שבשנים האחרונות אני שקועה יותר בקריאה של ספרות מקצועית אבל החלום הוא לחזור יותר לעולמות ההם".
שלושת התארים של ד"ר אירן דיאמנט הם מאוניברסיטת תל אביב ועם אותו מנחה לעבודת התיזה והדוקטורט, "זה מעיד כנראה על האופי השמרני שלי", היא מתלוצצת. התואר השני שלה עסק בפסיכולוגיה קוגניטיבית, שם עשתה גם מחקר בתחום הספרות והפסיכולוגיה ולאחר מכן היא השלימה תואר שני לפסיכולוגיה תעסוקתית. הדוקטורט שלה עסק בנושא של זמן פסיכולוגי, בחוויה של הזמן. "המחקר בדק את האופן שבו אנחנו חווים זמן, לא בהיבט של שעון, אלא כפי שמרגישים נפשית ופנימית ואיזה דברים משפיעים על התחושה שהזמן רץ או תקוע", היא מספרת.
אז הזמן באמת טס כשנהנים?
"חד משמעית הזמן רץ כשנהנים, זה מגובה גם במחקר, אבל זה הרבה מעבר לזה, כמובן שבמצבים מונוטוניים זה מרגיש יותר ארוך וכך גם במצבי לחץ".
היכן עבדת לפני האקדמית?
"לעולם האקדמיה נכנסתי בשלב מאוד מאוחר בקריירה. למעלה מ-20 שנה הייתי פסיכולוגית ראשית של מכון אבחון ומיון פסיכולוגי תעסוקתי. זה מכון שהתעסק עם מיון לתפקידים בכירים בכל מיני ארגונים מאוד גדולים בארץ כמו כנסת ישראל, תעשייה צבאית וגם ארגונים פרטיים. עסקנו בשאלות כמו האם אדם מתאים לניהול או לתפקיד מסוים – תוך שימוש במגוון של כלים פסיכולוגיים".
ומתי הגעת למכללה?
"לפני כ-6 שנים כשסיימתי תפקיד. הרגשתי שיש חשיבות גדולה לשילוב של עולם השטח והאקדמיה ושלי יש את היכולת לתרום בממשק הזה של הפסיכולוגיה התעסוקתית. באותו שלב שגיששתי כל מיני כיוונים בדיוק נפתחה דלת באקדמיה. הגעתי לשם לתת הרצאת אורח ומשם זה התגלגל".
מה ההגדרה של פסיכולוגיה תעסוקתית?
"הקשר של האדם אל הקריירה והעיסוק שלו. מדובר בקשר מאוד דינאמי ומתפתח ולכן גם הרגשתי שזה משהו שאני יכולה לתרום בו. פסיכולוגיה תעסוקתית ארגונית היא חלק מענפי הפסיכולוגיה והיא כוללת שלושה ממדים. הממד הראשון הוא היכולת שלנו לעזור לאנשים לבחור את העיסוק שמתאים להם, וזה מורכב כי העולם היום מלא באפשרויות. אנשים לא מחפשים רק מקום פרנסה אלא גם מקום להתפתח בו וזה קושי שפוגשים בכל הגילאים. הממד השני נוגע לאבחון ומיון ובעזרתו מנסים לעזור ולהתאים בין האדם לתפקיד. הממד השלישי והאחרון הוא ייעוץ והתערבויות ארגוניות במהלכו עוזרים לארגון לנהל ולפתח משאב אנושי. הכוונה היא למניעת שחיקה, פיתוח מוטיבציה, מחוברות, תחושת שייכות ועוד כל מיני היבטים של פיתוח אנושי – ארגוני. בתפיסה שלנו גם לארגון יש רגש ופצעים וצלקות".
ספרי לי על התפקיד שלך במכללה
"אני ראש המגמה לפסיכולוגיה תעסוקתית בבית ספר למדעי ההתנהגות בו אני מלמדת וחוקרת. אני מלמדת קורסים של אבחון ארגוני, לחץ, שחיקה ומוטיבציה ואתיקה בפסיכולוגיה תעסוקתית. מעבר לכך, אני כמובן עוסקת גם במחקר".
המחקר של ד"ר אירן דיאמנט עוסק בשחיקה תעסוקתית – תיאור כללי של התופעה, ביטויים, גורמים, השלכות ובכלל בהיקף השחיקה בישראל. מעבר לכך הוא נוגע גם ביישום של תופעת הלחץ והשחיקה, כלומר תכנית התערבות ופיתוח ארגוני שניתן לעשות בהקשר של מניעת שחיקה.
איך את מגדירה שחיקה?
"שחיקה זו תשישות עמוקה ומתמשכת שהיא רגשית, פיזית וקוגניטיבית. תחושה של התרוקנות משאבים שמסכנת את הבריאות הפיזית והנפשית. זה לא עייפות של 'היה לי שבוע קשה' או 'לא ישנתי טוב בלילה' אלא משהו ארוך ומתמשך, שנמשך כחצי שנה וזה נובע מחשיפה מתמשכת לגורמי לחץ בעבודה. מצאנו בסקרים ישראלים שכ-49% מהעובדים השכירים בישראל נמצאים ברמת שחיקה גבוה עד גבוהה מאוד. זה מספר דומה למה שמוצאים באירופה".
זה נורא עצוב
"נכון, אבל זה הוביל לשני דברים. השחיקה הוכנסה לאוגדן סיווג המחלות של ארגון הבריאות הבינלאומי וזה אירוע דרמטי כי עכשיו יש לזה אבחון, והאירוע השני הוא גם מאוד משמעותי, לפני שנה וחצי פורסם תקן 'איזו' בינלאומי, שהוא תקן המכוון לסטנדרט תפקוד מיטבי של ארגון, והרבה ארגונים פועלים לפי זה. התקן מגדיר אחריות ארגונית לקידום בריאות נפשית בעבודה ומניעה של שחיקה, והוא אומץ גם בישראל".
מה הם בכלל הגורמים לשחיקה?
"לשחיקה יש הרבה גורמים אבל יש פה שונות בינאישית. למשל, אם אני לחוץ ופרפקציוניסט יש יותר סיכוי להישחק אל מול תנאים שאדם אחר לא היה נשחק בהם, אבל התקן עדיין אומר שיש עניין של אחריות ארגונית. הארגון צריך לבדוק שאין לחץ זמן או עומס מוגזמים, לספק עניין ויכולת להתפתח ולשמור על כבוד האדם. גם אם מדובר בתפקיד שהמהות שלו היא לחץ עדיין הארגון צריך לספק תנאים שיעזרו להקל, כמו הפוגות, חופשות, סוף שבוע בלי שיחות מהעבודה וכדומה".
בהתאם למה שקורה בארץ היום – מה היקף השחיקה בעבודה בתקופת המלחמה?
"במחקרים האחרונים אנחנו מוצאים עלייה דרמטית בשחיקה שזה נתון מדאיג אבל צפוי ומובן כי אנשים מתמודדים עם דברים מחוץ לעבודה. מניתוח מקצועי, ובהתבסס גם על אירועים שהיו בעולם, הצפי הוא שאחרי שהמלחמה תגמר, השחיקה תהיה גדולה יותר כי תגיע תופעה של התרוקנות משאבים. עכשיו 'כולנו יחד' אבל כשההתמודדות עם חירום מסתיימת נפגשים עם מצב של משאבים מרוקנים וגם תחושה שהכל הוא הבל הבלים".
ואיך מקדמים בריאות נפשית בעבודה בזמן המלחמה?
"אחד האתגרים הוא לייצר תשתית של מניעת שחיקה. המחקר בתחום הזה מראה שהיא צריכה להיות מבוססת על נתונים ואבחון, בעוד הרבה ארגונים עושים ניסוי וטעייה. הם מחלקים צ'ופרים או בונוסים וזה לא תמיד מה שנחוץ ולכן התקן החדש מאוד מעודד אבחון ארגוני. כל ארגון יש לו את הסיפור שלו והתקן מכוון לזה שחייבים להבין אותו. אגב, בהייטק יש המון שחיקה למשל, ואי אפשר להשתמש שם באותם אמצעים כמו למשל בתחום ההוראה".
בימים אלו מתקיים במכללה כבר שנה שלישית ברציפות סקר ארגוני המשמש כאומדן להיבטים השונים של חווית העובד, כאשר כל העובדים, סגל מנהלי וסגל אקדמי, נדרשים לענות על הסקר. בהתאם לכך, האקדמית נחשבת למוסד אקדמי מוביל בארץ בפעילות של קידום בריאות נפשית בעבודה בהתבססות על אפיון ארגוני.
"אני לא מכירה מוסדות שעושים את זה כל שנה ומבססים על כך את כל הפעילות שלהם", אומרת דיאמנט. "אחרי שמוניתי לפני שלוש שנים ליושבת ראש הועדה לנושא לחץ ושחיקה במועצה הלאומית לבריאות העובד של משרד הבריאות סיפרתי במכללה על הפעילות שלהם ואז נשיא המכללה, המנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש נרתמו להכניס את הסקר לתוך הארגון".
לאיזה שינויים מוביל הסקר?
"אבחון ארגוני וביצוע סקר הבודק את חווית העבודה מאפשרים ניתוח של ממצאים והצעה לפתרונות רלוונטיים להם. זה צעד מאוד אמיץ של ארגון כי לפעמים מגלים אמת לא קלה. המכללה נותנת דגש מאוד גדול לנושא של איכות החיים של העובדים. יש ימי גיבוש, אירועים חברתיים ומסורת של ארוחת בוקר עם המנכ"ל. כמו כן, בעקבות האבחון שעשינו פיתחנו אמצעים חדשים כמו קבוצות שיח פנימיות עם פסיכולוג תעסוקתי, תכנית הכשרה למנהלים בתוך המכללה בנושא של לחץ ושחיקה, שירותים של ייעוץ תעסוקתי לעובדים שרוצים לפתח קריירה במכללה וגם ייעוץ ארגונומי שזה נוגע לנושאים כמו איך לשבת נכון על הכיסא במשרד".
מדהים. יש לך מסר שחשוב לך להגיד לסיום?
"אנחנו בתקופה מאוד עמוסה, תובענית וקשה. ארגונים יכולים להיות 'סוכני יציבות' בתקופה כזו – לספק ערך, משמעות, בטחון. ארגונים שישקיעו היום בפיתוח בריאות נפשית ואיכות חיים של העובדים שלהם, יהיו עם יותר חוסן אל מול המשבר הנוכחי ובעיקר – אל מול היום שאחרי המשבר הנוכחי. אני מקווה שזו בשורה אופטימית".
