ענת צימבר אלימלך עובדת במכללה 17 שנה, במהלכן עברה מספר תפקידים ואספה לא מעט חברות לחיים. בראיון אתנו היא דיברה לא רק על העבודה שהיא כל כך אוהבת אלא גם על המשפחה, המלחמה והחלומות לעתיד
חברת סגל החודש שלנו היא ענת צימבר אלימלך, ראשת מנהל ביה"ס לניהול וכלכלה. היא מתגוררת בבית דגן, נשואה באושר ליניב ולהם שלושה ילדים, מאי, רוי ויהונתן, וכלבה בשם זואי.
ציפור קטנה לחשה לי שהיו לך אירועים משמעותיים במשפחה לאחרונה, גיוס של הבת הבכורה וחגיגות בר המצווה של הבן
"אכן. בתי הבכורה התגייסה בחודש אפריל והיא נמצאת במסלול ישיר לקצונה של חיל התקשוב, לתפקיד קשר"גית. מדובר בתפקיד קרבי ומשמעותי ביחידה שמשלבת בנים ובנות. בני האמצעי סיים עכשיו חטיבת ביניים ועולה לתיכון ובני הקטן עולה לכיתה ח' וחגג בר מצווה מספר ימים לאחר גיוסה של בתי. בהחלט אירועים מאד משמעותיים בחיי".
איך את עם זה שהיא התגייסה לתפקיד קרבי?
"אני משתדלת לזרום ולעודד אותה כמה שיותר על אף החשש שקיים בתפקיד זה. אני תומכת ומחבקת אותה כמה שיותר כדי שתוכל להצליח בבחירתה".
כמה ארוך המסלול?
"המסלול אורך כשנה ו-8 חודשים וכולל טירונות, קורס מקצועי, סיפוחים, קורס מכי"ם וקורס קצינים. אגב, בתיכון היא למדה סייבר וערבית מכיוון שתכננה גיוס לחיל מודיעין, אך ב-7.10 היא חישבה מסלול מחדש נרשמה לכושר קרבי והחליטה להתגייס לתפקיד המשלב לחימה וטכנולוגיה".
וואו, לא מובן מאליו. ואם כבר הזכרנו צבא, בואי נדבר על הרקע הצבאי שלך
"התגייסתי בשנת 97 ושירתי במג"ב ירושלים. בסוף הטירונות הייתי אמורה להתחיל קורס משמעותי במשטרה הצבאית אך הקורס נדחה ושובצתי מחדש".
אז אפשר להגיד שהיית גם קרבית
"רק אם רוצים לפרגן. ביצעתי סיורים בירושלים, השירות לא היה ממש קרבי אך בהחלט אני יכולה לומר שנחשפתי ללא מעט סיטואציות לא נעימות ואירועים לא שגרתיים".
חודש לאחר השחרור ענת החלה קורס דיילות אוויר ועבדה בחברת ארקיע במשך 7 שנים. במקביל היא למדה גם לתואר ראשון במדעי ההתנהגות וניהול משאבי אנוש, כך שהעבודה התאימה והשתלבה עבורה עם לימודיה וסייעה בתשלום התואר.
אומרים שכיף להיות דיילת אוויר
"כיף גדול, עבודה לא שגרתית ודינמית. פגשתי לא מעט אנשים מעניינים, חוויתי חוויות מדהימות במקומות שונים בעולם. יחד עם זאת שעות העבודה המטורפות, לילות, שבתות וחגים היוו קושי".
בגלל זה החלטת לעזוב?
"לא, הסיבה העיקרית לעזיבתי היא שהריתי ולכן נאלצתי לעבור לתפקיד קרקע, מה שפחות עניין אותי וגרם לי לחפש עבודה חדשה".
ניסית לחפש עבודה במקצוע שלמדת?
"פשוט חיפשתי עבודה לאחר חופשת הלידה וקיבלתי הזדמנות לראיון עבודה במכללה, ומאז הכל היסטוריה".
ענת היא עובדת ותיקה אצלנו באקדמית והיא גם מחזיקה בתפקיד מאוד מרכזי ומהותי, כזה שמחבר את כל הפעילות האדמיניסטרטיבית של הסגל המנהלי עם הפעילות האקדמית של המרצים – עם ההוראה. בעצם, כל הקשור בלימודי בית הספר לניהול וכלכלה עובר תחת ראשת המנהל.
אז נתחיל מההתחלה. מתי הצטרפת למכללה ומה היה התפקיד הראשון שלך?
"הצטרפתי למכללה בשנת 2008 כיועצת לימודים במרכז הייעוץ והרישום. עבדתי עם בנות מקסימות והפכנו לחבורה של ממש. עד היום כולנו בקשר אף על פי שהן אינן עובדות כיום במכללה. הקבוצה שלנו נקראת 'המחתרת האקדמית' ואנו משתדלות להיפגש לעיתים קרובות".
ומה היו התפקידים הנוספים שעברת?
"בבית הספר לניהול וכלכלה רכזת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני, משם עברתי לתפקיד ע' ראשת מנהל בביה"ס למדעי ההתנהגות, שם הייתי אחראית על התואר השני בפסיכולוגיה. לפני כשנתיים עברתי לתפקידי הנוכחי".
ספרי לי על מנהל הסטודנטים
"מנהל הסטודנטים זו המחלקה הגדולה ביותר במכללה אותה מנהלת מיכל רז. תחת מחלקה זו נמצאות יחידות שונות ומגוונות כמו מרכז השירות לסטודנט, מדור בחינות, הדיקאנט ועוד. מנהל הסטודנטים הוא החוט המקשר בין המכללה לסטודנטים, דואגים לרווחת הסטודנטים, תומכים בהם באופן אישי ואקדמי ואף מוודאים שהם מקבלים את כל הכלים והליווי הנדרשים לאורך תקופת הלימודים".
ועל מה את אחראית בתור ראשת מנהל ביה"ס לניהול וכלכלה?
"תחת בית הספר לניהול וכלכלה פועלות שלוש תוכניות לימוד: תואר ראשון בכלכלה וניהול ושני תארים שניים, 'מנהל עסקים' ו'ייעוץ ופיתוח ארגוני'. התפקיד טומן בחובו אחריות רבה. למשל בניית מערכת שעות, שיבוץ לקורסים, מתן מעטפת למרצים בכל צורך, קביעת שיעורי השלמה, טיפול בהרצאות אורח, קביעת תגבורים לסטודנטים, נתינת מעטפת רחבה למילואימניקים, עדכונים על ביטולים, שינויים, וועדות – הכל עובר דרכי. בעבר הייתי מטפלת בעיקר בסטודנטים אך עם הקמת מרכז השירות לסטודנט, הטיפול הראשוני בנושאים הקשורים לאוכלוסייה זו עבר אליהם".
אז אין לך קשר עם סטודנטים?
"זו אוכלוסייה שמאוד חשובה לי וכיום הקשר הוא ברובו עקיף באמצעות מרכז השירות, אך הם יודעים שמשרדי תמיד פתוח עבורם והם מגיעים אליי לסמול טוק או רק כדי לשתף או ליידע אותי בבעיות או בחוויות שלהם בתואר. בנוסף אני פוגשת אותם בטקסי מצטיינים, בוגרים ובימים פתוחים, אשר נמצאים תחת האחריות שלי".
היית רוצה יותר קשר איתם?
"לגמרי הייתי רוצה יותר קשר איתם. טרם הקמת מרכז השירות היה לסטודנטים ולי קשר מיוחד. לכן, אני חושבת שעבורי הפיצול הזה היה קשה. אני אדם של אנשים וזקוקה לאינטראקציה כל הזמן. אני משתדלת לשמור איתם על קשר גם היום. יש סטודנטים מהעבר שאני עדיין שומרת על קשר עימם ומזמינה אותם לימים פתוחים, שיבואו בתור בוגרים, או לכתבות שונות שנעשות על בית הספר. אני רואה המון בוגרים שלנו בעמדות מפתח במשק. אני חושבת שזה בית ספר מצוין ואני מקווה שיגדל עוד עם הזמן".
ואיך הקשר שלך עם המרצים?
"מכיוון שיש לי הכרות מקדימה עם בית הספר בתפקידים שונים, אני מכירה היטב את סגל בית הספר ויש לי קשר מיוחד עמו. תמיד יהיו אנשים במשרד שלי, ששואלים מה נשמע ומספרים איך היה להם בהרצאות ומשתפים בעניינים אישיים ואני מאוד אוהבת את זה".
נשמע שחשוב לך מאוד הפן החברתי
"נכון. הפן החברתי מאד חשוב לי, אני משתדלת להיות בקשר עם כולם גם מחוץ למחלקה שלי. אנשים הם אלה שהופכים את מקום העבודה לכיפי ומזמין ומייצר עבורי תחושה של בית. זה חשוב מאד במקום העבודה וזה מורגש במכללה. לדעתי, זה מחלחל מלמעלה, מן ההנהלה".
בואי נדבר על חלומות לעתיד
"יש לי הרבה חלומות, גם בפן האישי, משפחתי והתעסוקתי אך כרגע אני בעיקר מפליגה בחלומות עם המחשבה לעבור מתישהו לחו"ל".
מעניין. לאן?
"אין עדיין מקום ספציפי, היעד משתנה לעיתים קרובות, בעיקר מחפשת מקום שקט ללא דאגות."
אני מניחה שאת מתכוונת למלחמה עם איראן. איך באמת התמודדתם עם הלחץ?
"אני אדם די רגוע. כך גם התנהגתי בבית עם הילדים, השתדלתי ליצור עבורם אוירה רגועה ובטוחה ולדעתי זה השפיע עליהם לטובה, הם רגועים למרות המציאות המטורפת והמלחיצה. צלחנו את המצב בטוב וניצלנו אותו עבור חיבור משפחתי, עשינו דברים כיפיים יחד".
כיף לשמוע, בואי נסיים עם דוגמא לדברים הכיפיים שעשיתם
"בכל פעם ששהינו בממ"ד פתרנו חידות, או שיחקנו במשחקי קופסה, שיתפנו חוויות טובות ומצחיקות, כל דבר שהסית את המחשבות ממה שקורה בחוץ. השתדלנו ליהנות למרות הכל".