למרות חיבתו למתמטיקה, החיים הובילו את דויד לוי ללמד דווקא אנגלית, שהיא גם שפת האם שלו – והוא נהנה מכל רגע. דיברנו אתו על החיים האישיים, על השיטה הייחודית שלו ללימוד אנגלית ועל עוד המון נושאים מעניינים
דויד לוי הוא חבר סגל אקדמי וותיק ביחידה ללימודי אנגלית. היום הוא מתגורר בתל אביב (אחרי לא מעט מעברים בארץ) אבל במקור הגיע אלינו מקנדה, והוא אבא לשני ילדים – עדן בת ה-14 שעולה לכיתה ט' ואבנר בן ה-7 שעולה לכיתה ב'.
אז מה אתם מדברים בבית – אנגלית או עברית?
"זה בית דו לשוני אז בעיקרון בבית אנחנו מדברים רק אנגלית ובבית הספר הם מדברים עברית. היה חשוב מאוד שהם ידברו אנגלית כדי לדבר עם המשפחה שלהם בקנדה".
בן כמה היית כשעלית לארץ?
"הגעתי לארץ מקנדה עם דרכון סטודנט בגיל 21 בשביל ללמוד לתואר שני במנהל עסקים בבר אילן, וכשסיימתי את הלימודים בחרתי להישאר".
מה השאיר אותך פה?
"הציונות והחופים".
תשובה קצרה ומדויקת. ובכל זאת, מתגעגע לקנדה? יש לך שם משפחה?
"כן, ואני טס לשם כל קיץ. אמא ושישה מהאחים שלי גרים שם, ויש לי עוד אח שעשה עלייה".
במלחמה לא התחלת לחשוב שאולי כדאי לעזוב את הארץ?
"כשפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר לא חשבתי על זה, אבל במערכה שהייתה עכשיו מול איראן התחלתי לחשוב על הילדות שחווים הילדים שלי. למרות הכל חשוב לי להגיד שאני לא מפחד וגם הם לא וכולנו רוצים לחיות פה. אני כן אספר שהילדים אוהבים לבקר בקנדה והאמת שממש תכף אנחנו טסים באוגוסט".
והמשפחה לא לוחצת שתעזבו את הארץ?
"הם דואגים. לפני שהיו לי ילדים אמא שלי תמיד רצתה שאחזור אבל היום היא מבינה".
התואר הראשון של דויד לוי, אותו למד בטורונטו, היה במתמטיקה, לאחר מכן הוא המשיך לתואר שני בארץ, והשתלב בחברת דלויט שעוסקת במיסוי ויושבת בעזריאלי – שם הוא עבד במשך כשנה וחצי כיועץ עד שהחליט לעשות הסבה להוראה בסמינר הקיבוצים.
עשית שינוי מקצועי ממש גדול – מה גרם לך לרצות לעשות הסבה להוראה?
"רציתי לעשות משהו יותר אישי וגם לא אהבתי את העבודה המשרדית".
אבל למה דווקא הוראה? הייתה לך זיקה למקצוע?
"בתור סטודנט באוניברסיטה תמיד הענקתי שיעורים פרטיים במתמטיקה, אהבתי לעשות את זה וגם אמרו לי שאני טוב בזה".
רגע, אבל היום אתה מלמד אנגלית ולא מתמטיקה.
"כן, העברית שלי לא הייתה טובה מספיק בשביל ללמד מתמטיקה".
אחרי שסיים את ההסבה הוא החל ללמד בתיכון, אבל הוא טוען שלא היה לו מזל ולכן עבר מספר תיכונים: "לא היה לי פשוט עם ההתנהגות של התלמידים, קשה ללמד בתיכון, ואני זוכר גם שבאחד התיכונים אמרו לי שאני מדבר יותר מדי אנגלית למרות שהייתי מורה לאנגלית, זה מצחיק", הוא מספר.
וזה היה הרגע שהגעת לאקדמית?
"כן. התחלתי לחפש מקומות אחרים ומצאתי את המכללה, זה היה לפני 12 שנה. אז התחלתי עם קורס אחד, מתקדמים א', וכיום בכל סמסטר אני מלמד בערך 3 קורסים – מתקדמים א', מתקדמים ב' וגם קורס אנגלית עסקית שעכשיו הפך לקורס בשם Professional English for Positive Impact".
וגילית שבאמת יותר כיף ללמד באקדמיה?
"לגמרי, כי אין בלגאן, ואני אוהב את המכללה גם בגלל שיש יותר חופש ללמד את מה שאני רוצה".
ומה עם מתמטיקה – מתגעגע לעסוק במקצוע הזה?
"לפעמים כן, אבל כרגע אני נשאר ללמד אנגלית, זה גם מקצוע שיש אליו הרבה דרישה, אבל הייתי שמח ללמד גם קורס במתמטיקה".
דויד לוי מוכר בזכות שיטת ההוראה הייחודית שלו והוא מספר לנו שהוא רואה שהיא באמת עובדת כי הסטודנטים לא רק משתפרים אלא גם מקבלים ביטחון עצמי. חוץ מהמכללה האקדמית הוא מלמד גם אנגלית בטכניון, שם הוא מתעסק גם עם תואר שני ושלישי.
אז איך הכי נכון ללמוד אנגלית בימינו?
"השיטה שלי שונה ממה שתלמידים רגילים אליו, אני מדבר איתם רק באנגלית וגם הם צריכים לדבר איתי רק באנגלית, גם אם זה בהפסקה. קורה שהם ניגשים אליי ורוצים לשאול שאלה בעברית ואני אומר לא".
ואם הם באמת לא יודעים איך לנסח את זה באנגלית?
"אני תמיד אומר שמצדי שייקח להם 10 דקות לשאול שאלה ויהיו 100 טעויות מאשר שלא ישאלו באנגלית. בשיעורים הראשונים התלמידים מאוד מופתעים כי זה חדש להם אבל בהמשך הם מבינים למה זה חשוב".
ומה קורה אם יש סטודנט שלא מבין מה אתה אומר להם?
"אני מדבר יותר לאט או שהוא יכול לשאול חבר".
מה החשיבות בעינייך של ידיעת השפה האנגלית?
"חשוב מאוד, זו שפה בינלאומית. זה ידע שמאפשר לתקשר עם אנשים בכל העולם וזה דבר שפותח דלתות בפן אישי והעסקי. הרי אי אפשר להשתמש ב-AI כל הזמן".
מעניין אותי לשאול דווקא אותך על וויכוח בו נתקלתי לא מעט פעמים. מה חשוב יותר – אנגלית או מתמטיקה?
"שניהם חשובים אבל אנגלית יותר כי תמיד משתמשים בה, לא משנה באיזה מקצוע עובדים. אני זוכר שפעם היו אומרים לנו שמתמטיקה הכי חשוב כי לא נוכל להסתובב עם מחשבון בכיס, והנה היום כולם עם טלפונים".
בימים אלה אתה לומד לתואר השלישי, ספר לי על נושא שלו
"כן, אני עושה תואר שלישי דרך האוניברסיטה של דרום קרוליינה שנקרא Doctor of Education – (EdD) Curriculum Studies. המחקר שלי מתמקד בשאלה כיצד אנחנו לומדים אנגלית כמקצוע ולא כשפה, בדיוק עכשיו אני מתחיל לכתוב שאלון אותו אני יעביר ל-25 סטודנטים".
למה בחרת שלא ללמוד בארץ?
"בשביל לעשות תואר שלישי בארץ צריך לחפש מנחה וזה מסובך, שמעתי על כך יותר מדי סיפורים. שם זה יותר קל, לומדים ולאחר מכן מספקים לך מנחה. זו אוניברסיטה טובה ושכר הלימוד יותר זול בהשוואה לארץ. כמובן העובדה שהתואר באנגלית מהווה גם היא יתרון".
אפשר לסיום לשאול על תחביבים שלך?
"אני מאוד אוהב לטייל. לפני כ-19 שנה עשיתי טיול של שמונה חודשים במרכז ודרום אמריקה, ושילבתי קצת קאריביים. באותו הזמן הייתי יותר מבוגר מהישראלים שטיילו אז מעבר לטיולים ביקרתי את הקהילה היהודית בכל מקום שהגעתי אליו. למשל באל סלבדור יש קהילה של 300 איש אז הלכתי לבית כנסת שם ונסעתי גם לגואטמלה סיטי, שזה משהו שלא עושים בדרך כלל כי זה מקום מסוכן ואין כל כך מה לעשות בו, אבל לי היה כיף לבקר את הקהילה היהודית שם. תחביב נוסף שלי הוא לעשות סטאנדאפ".
רגע רגע, חייבים להתעכב על זה. אתה כותב סטאנדאפ?
"כן, תמיד כתבתי בדיחות וגם כשאני מטייל אני עושה סטאנדאפ. הופעתי בערבי Open mic בטביליסי ומרוקו ובארץ יצא לי להופיע אפילו עם שחר חסון. לא עשיתי את זה מזמן וזה ממש כיף".
