היי שרון, נתחיל מההתחלה – ספר קצת על עצמך
"אני גר בחולון, נשוי ואב לארבעה ילדים, ואני עובד באקדמית שלוש שנים".
ומה התפקיד שלך באקדמית?
"אני רואה חשבון ומשמש כחשב של המכללה".
ומה זה אומר בפועל?
"אני אחראי על כל ההיבטים החשבונאיים של האקדמית. המחלקה שלנו מטפלת בניהול החשבונות, בתזרים ואלמנטים שונים של יציבות פיננסית. בנוסף, אנחנו אחראים על הכנת הדוחות הכספיים השנתיים, המאזנים, הדיווחים לרשויות השונות ועוד".
איך המחלקה שלכם באמת בנויה?
"אני אחראי על כל נושא הנהלת החשבונות והחשבות של המכללה באגף הכספים שמנוהל על ידי סמנכ"לית הכספים. אגף הכספים חולש על כל התחום הפיננסי של המכללה לרבות הנהלת חשבונות, שכר, שכר לימוד ותקציבים. העבודה בכספים היא מעניינת ויש בה רגישות גבוהה. היא מאתגרת מאוד ולפעמים קצת סזיפית אבל אנחנו מתמודדים יחד על מנת לצלוח את כל האתגרים".
נשמע שיש הרבה עבודה. איך הגעת לתפקיד הזה?
"אני בוגר אוניברסיטת תל אביב בתוכנית ייחודית של תואר משולש – כלכלה, ניהול וחשבונאות. מייד לאחר קבלת התואר התחלתי לעבוד במשרדי רואי חשבון מהגדולים בארץ, בהם עשיתי סטאז', ולאחר מכן עבדתי בחברות ציבוריות וגם בחברות פרטיות".
ומה הוביל אותך דווקא לאקדמית?
"עניין אותי לעבוד בתחום חדש שלא הכרתי, בארגון שהוא מלכ"ר וכן לעבוד במוסד אקדמי עתיר ממשקים ועובדים".
אז מה אתה עושה כשאתה לא עובד?
"אני מאוד אוהב לשחק כדורסל ולצפות במשחקים של מכבי תל אביב. אני גם משחק מדי פעם פינג פונג, אבל אם להיות כנה – התחביב העיקרי שלי הוא לרוץ אחרי ארבעת הילדים שלי. אני משתדל לבלות כמה שיותר עם אשתי והמשפחה".
זה נשמע הכי אינטנסיבי! בן כמה הילד הכי גדול?
"הבכור בן 14 והקטנה בת 3. לכל גיל יש את הצרכים והאתגרים שלו, ואני מנסה לתקשר עם כל אחד מהם בדרך שמתאימה לו".
אז זה הילדים, האישה ומכבי תל אביב?
"אני לא אוהד שרוף, אבל כן נהנה מאוד לצפות במשחקים שלהם".
תן לנו רגע מסוים שנחרט לך בזיכרון?
"הימים הגדולים עם שאראס ופארקר היו בלתי נשכחים".
חשבתי שתזכיר את נס ז'לגיריס
"נכון! זה באמת היה רגע מטורף. ממש נס. אפילו שאראס עצמו כבר ניגש ללחוץ ידיים לשופט, כי חשב שזה נגמר – ואז הגיע הסל המטורף של שארפ"
אם הייתה לך האפשרות לבקר בכל תקופה בהיסטוריה, לאן היית נוסע?
"קשה לי לחשוב על תקופה מסוימת, אבל זה ישר לוקח אותי לכיוון אישי – אבי נולד במהלך השואה, בשנת 1939. מאז ומתמיד עניין אותי להבין לעומק איך קרה מה שקרה לעם היהודי, איך האנושות הגיעה למצב הזה. בנוסף, הייתי רוצה לראות ולחוות את ההתפתחות של ישראל אחרי השואה – משואה לתקומה".
למה הכוונה?
"תראו מה קרה לעם שלנו – עברנו משואה לשגשוג. הצלחנו להקים מדינה קטנה ומתקדמת, כמעט יש מאין. כיום אנחנו כמעט 10 מיליון תושבים, עם התפתחות מדהימה בכל תחום אפשרי. ישראל היא ממש כמו עוף החול שקם מהאפר. התקופה האחרונה מאוד מערערת אבל יש לנו הרבה במה להיאחז במה שבנינו פה. יש לנו עם מדהים".
ואם היית יכול להיפגש לקפה עם דמות היסטורית אחת, במי היית בוחר?
"בן גוריון, ללא ספק. שוב, זה מתחבר לי לתקומה אחרי השואה. הוא היה דמות מעוררת השראה בעיניי".
למה דווקא הוא?
"הוא היה מנהיג אמיץ שקיבל החלטות לא פופולריות אבל קריטיות. למשל, כשנאבק על קבלת כספי הפיצויים מגרמניה – הרבה אנשים התנגדו לזה בזמנו, זה היה מאוד שנוי במחלוקת. אבל הוא הבין שזה צעד חשוב לעתיד המדינה, והוא עמד על שלו. בסופו של דבר, הכספים האלה עזרו מאוד לישראל הצעירה".
גם בהקמת המדינה עצמה היו לא מעט מתנגדים, והוא התעקש
"בדיוק. הוא היה איש צנוע ובעל חזון וערכים שלא פחד ללכת נגד הזרם כשהאמין שמשהו נכון. בעיניי זה סימן למנהיגות אמיתית".
אם היה לך יותר זמן פנוי, מה עוד היית רוצה לעשות?
"הייתי שמח לנסות ענפי ספורט נוספים, אולי משהו שקשור למשחקים קבוצתיים תחרותיים – כמו כדורעף. אני גם נמשך לדברים קצת יותר אקסטרימיים, כמו מצנחי רחיפה".
נשמע מסקרן. ניסית משהו בכיוון הזה בעבר?
"לא משהו ממש אקסטרימי, אבל יצא לי לנסות סאפ (גלשן חתירה). זו הייתה חוויה מדהימה – גם ספורט וגם שקט ושלווה על המים. יש בזה משהו מאוד מרגיע".
לסיום, מה אתה מתכנן לעשות בחופשת פסח?
"בעיקר לטייל בארץ עם המשפחה".
